האינפלציה השלילית שנרשמה בחודש ספטמבר משקפת, ככל הנראה, את התחרות הגוברת במשק - כך סבור הכלכלן הראשי של הבנק הבינלאומי, חזי גוטמן.
"התנהגות האינפלציה וכן התנהגות שער החליפין בתקופה האחרונה מפתיעים - במיוחד על רקע התייקרות מחירי הנפט וחומרי גלם אחרים בעולם.
"קיים גם פער ניכר בין עליית המחירים הסיטונאיים של תפוקת התעשייה או מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים - לבין מדד המחירים לצרכן. שני מדדים אלו עולים השנה בקצב מהיר בהרבה ממדד המחירים.
"הדבר כנראה מצביע על תחרות גדולה יותר במשק, ממנה נהנים הצרכנים, ולא על 'אינפלציה כבושה'. התחזקות השקל לעומת הדולר נובעת כנראה מגידול בתנועות ההון למשק כתוצאה מגידול בגיוס הון על ידי חברות ישראליות בחו"ל, בעיקר חברות היי-טק.
"כל אלו יוצרים מצב של חוסר אינפלציה והתחזקות השקל גם בתקופה בה הריבית בארה"ב עולה בעוד בישראל היא נשארת יציבה" אומר גוטמן.
לדברי גוטמן, צפויים מדדים נמוכים עד סוף השנה, והמדד הצפוי לאוקטובר הינו 0.2%, לנובמבר 0.1%, ולדצמבר 0.1%. התחזית ל-3 החודשים האחרונים של 2004 מצביעה על מדדים נמוכים יחסית, על-רקע התחזקות השקל בחודשים ספטמבר-אוקטובר.
כתוצאה מההפתעה בספטמבר ומדדים נמוכים יותר ברבעון האחרון של השנה, האינפלציה בשנת 2004 אמורה להסתיים בשיעור נמוך יותר - 1.6% בלבד - לעומת תחזית קודמת של 2.3%. תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים מעט גבוהה יותר ועומדת על 2%, ללא שינוי לעומת התחזית הקודמת.
לא תהיה העלאת ריבית לפני אמצע 2005
לגבי עליית הריבית בישראל, בבינלאומי צופים כי לא תהיה כזו לפני אמצע שנת 2005. על-רקע ההתפתחויות האחרונות, ההערכה היא, שתימשך יציבות הריבית בחודשים הקרובים ורק לקראת אמצע שנת 2005 היא תחל לעלות בעקבות עליית הריבית בארה"ב.
בעוד שנה, ריבית בנק ישראל צפויה להיות ברמה של כ-4.5%. לגבי הריבית בארה"ב, רוב האנליסטים מעריכים עליות נוספות, אך במידה ושיעור הצמיחה יתמתן בעקבות עליית מחירי הנפט - התסריט יכול להיות שונה. "עליית מחירי הנפט מדאיגה היום יותר מהכיוון של הצמיחה ופחות מהכיוון של האינפלציה", אומר גוטמן.
קצב הצמיחה הצפוי בשנים 2004-2005 הוא קצת יותר מ-3%. הערכות שיעורי הצמיחה לשנים 2004-2005 נשארות בעינן: שנת 2004 - 3.3% ושנת 2005 - 3.2%. יש לציין כי בלמ"ס צופים צמיחה גבוהה יותר, בשיעור של 4%.
היציבות בשווקים נמשכת למרות אי היציבות הפוליטית
גוטמן מציין כי השווקים הפיננסיים בישראל לא מגיבים לאי הודאות המדינית-פוליטית השוררת בישראל. "במידה ותתערער אמינות המדיניות הפיסקאלית (תקציבית) של הממשלה, כתוצאה מאי היציבות הפוליטית - תהיה לכך תגובה בשווקים הפיננסיים.
"כרגע האומדן לגירעון בתקציב בשנת 2004 הוא כ-3.5% מהתוצר, ולשנת 2005 התחזית היא סדר גודל דומה של גירעון, שהוא מעט גבוה מהיעד לשנה הבאה, אך עדיין לא מדאיג כי אין גידול לעומת השנה הנוכחית", אומר גוטמן.
