|
|
רזון, הוביל את המו"מ
|
|
|
|
פריצקי, למרות התנגדותו
|
|
|
|
|
הסכם פשרה הושג בין חברת החשמל לחברה המצרית ולממשלת מצרים. עיקריו: הסכם העקרונות בעסקת הגז בין מצרים לישראל וחברת החשמל, לא יחתם, אלא ישמש כמזכר הבנות להסכם העיקרי, שעל-פי הודעת המצרים - ובהסכמת הישראלים, יחתם תוך שלושה חודשים. ההסכמות שהיו בהסכם העקרונות נקבעו כדברים מוסכמים. חילוקי הדעות יפתרו בעבודת הצוותים על ההסכם, שיכלול אספקת גז למשך 12 שנים, בערך כספי של כ-2.5 מיליארד דולר.
כך הוחלט בצהריים (יום ד'), לאחר מו"מ ממושך בין חברת החשמל בישראל, לבין החברה המצרית שבה שותף איש העסקים יוסי מימן. ההסכמה עתה חותמת כ-4 שנים של דיונים קשים, שגרמו לעיכוב באספקת הגז לחברת החשמל.
במו"מ נטלו חלק מנכ"ל חברת החשמל, יוסי רזון, שעמד בראש צוות ההיגוי של חברת החשמל, איש העסקים יוסי מימן (מטעם חברת למרחב) ונציגו, נמרוד נוביק, עו"ד פיטר רוס, היועץ האנגלי של חברת החשמל, ויו"ר חברת הגז הלאומית המצרית.
ההסכם הושג למעשה במסגרת פשרה. הוא מאפשר עתה לחברה המצרית לספק לישראל, לחברת החשמל, את הגז המדובר, תוך זמן קצר. חברי מועצת המנהלים של חברת החשמל יקבלו דיווח על כך (ביום ה') ויתבקשו לאשר הסכם זה.
הפשרה שגובשה הושגה כדי לדלק מעל חילוקי דעות שנותרו בין הצדדים. צוות ההיגוי של חברת החשמל, בראשו עומד ד"ר יעקב רזון, מנכ"ל החברה, הציע לצדדים לעסוק בעיקר, לגשת ל'גמר חוזה' ולהשאיר את חילוקי הדעות שהצטמצמו למו"מ שיערך בין הצדדים במצרים ובישראל. חילוקי הדעות התמקדו בחמישה נושאים. אחד מהם, שעד כה לא נמצא לגביו פתרון: במקרה של סכסוך משפטי, באיזו מדינה יוגשו ההליכים המשפטיים. המצרים הציעו את מצרים. ישראל הציעה באנגליה.
כידוע, מועצת המנהלים אישרה את ההסכם פעמיים: בפעם הראשונה בשנת 2000; ופעם השניה במאי 2004 - בניגוד לדעתו של שר התשתיות, יוסף פריצקי, שהודח זמן קצר לאחר מכן, בשל מה שמכונה "פרשת פריצקי".
בחברת החשמל רואים עתה בהסכם הישג גדול, דווקא בשל עליית מחירי הנפט הגולמי לרמה של כ-55 דולר לחבית. נמסר, כי ההסכם חשוב וחיוני ביותר לישראל. זו היתה גם אחת הסיבות שצוות ההיגוי הביא אותו בפני דירקטוריון חברת החשמל, חרף התנגדות השר, ובעידודו של ראש הממשלה, שראה בהסכם זה עניין מדיני וכלכלי חשוב למעמדה של ישראל.