הממונה על התקציבים, קובי הבר ציין, כי על-פי אומדני אגף התקציבים ההשקעה בתשתיות פיזיות במשק (תחבורה, מים אנרגיה, בינוי, פיתוח וכד') תעמוד בשנת 2005 על כ-21.5 מיליארד ש"ח, זאת לעומת אומדן של כ-19 מיליארד ש"ח בשנת 2004.
סך ההשקעות בתשתיות פיזיות מתקציב המדינה בשנת 2005 יסתכם בכ-8.4 מיליארד ש"ח, מזה כ-5.5 מיליארד ש"ח בפיתוח כבישים, מסילות ברזל, ותשתיות להסעת המונים, כ-0.6 מיליארד ש"ח בפיתוח תשתיות מים וביוב, כ-1.1 במשרד השיכון ובמינהל מקרקעי ישראל והיתרה בתחומי האנרגיה, פיתוח מתקנים אזרחיים, ביטחוניים וחינוך לא כולל גדר ההפרדה.
בשנת 2004 צפויה להסתכם סך ההשקעה מתקציב המדינה בתחומים אלה בכ-7.8 מליארד ש"ח. עיקר הגידול בין השנים נובע מגידול בהשקעות בגז טבעי, בביוב, ובתחבורה.
ההשקעה בתשתית נועדה ליצור תשתית מודרנית ויעילה, ועל-ידי כך לסייע בהסרת חסמים המקשים על ההתפתחות המשקית ולאפשר את מימוש פוטנציאל הצמיחה במשק. כמו כן, להשקעה בתשתיות נודעת השפעה ניכרת על שיעור הצמיחה ארוך הטווח של המשק. בהתאם לכך, מוביל משרד האוצר מדיניות להגדלת ההשקעה בתשתיות לאורך השנים.
במקביל, פועלת הממשלה ליצירת תנאים שיאפשרו להגדיל את ההשקעות בתשתית גם ממקורות חוץ תקציביים בהתאם למגמה במשקים אחרים בעולם בהם פעילויות מרכזיות, שמומנו עד כה מתקציב המדינה, הולכות ומועברות לידי המגזר הפרטי במעורבות מינימאלית, ככל שניתן, של המדינה.
גם בישראל יושם דגש על מגמה זו בשנים הקרובות, בראש ובראשונה בתחומי תשתית התחבורה,ייצור חשמל ותשתיות מים וביוב, לדוגמה: כביש חוצה ישראל, כביש 431, רכבת קלה ירושלים, נתיב מהיר בכניסה לת"א, מתקני טיהור שפכים, תחנות כוח, וכד'.
בדרך זו יתווספו מקורות למימון התשתיות וכן צפוי שתגבר יעילות ההקמה וההפעלה של תשתיות אלה עקב העברת ניהולן למגזר הפרטי.
