"האתגר הוא קשה והמלאכה אינה קלה, ואני קורא להירתמות כל מי שאופייה של מדינת ישראל כמדינת חוק יקר ללבו למלאכת קודש זו. מדובר במאבק סיזיפי. מאבק שיש להתמיד בו, ושלעולם לא יסתיים". כך אמר (יום ג', 2.11.04) היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בנאום שנשא בכנס שדרות 2004, בנושא "טוהר המידות והמאבק בשחיתות".

מזוז הוסיף, כי "לא ניתן להצליח במשימה כזו ללא 'רוח גבית', ללא יצירת אווירה ציבורית מגנה של תופעות השחיתות השונות".

לפני מזוז דיבר יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, שיצא במתקפה חריפה על המשולש המסוכן עיתונות-משטרה-פרקליטות, אותו הגדיר כ"שחיתות" שממנה גם הוא נפגע באופן אישי. "יש מי שמעוניין בליבוי אווירה של היסטריה. יש מי שמחפש, לפעמים בכוח, שחיתות תחת כל אבן. שוחד תחת כל פינה. צריך גם לומר בקול רם וברור, כי יש גם מי שמתפרנסים לא רע בכלל מליבוי אווירה שלפיה הכל מושחת ומן הדרמה הטבעית שהאווירה הזו מעוררת תמיד", אמר ריבלין [ראו ידיעה נפרדת].

בסיום דבריו, הפנה ריבלין שאלה למזוז: "התהייה האמיתית שלי מופנית כלפי גורמי אכיפת החוק, והיא מופנית אליך, אדוני היועץ המשפטי לממשלה: האם בעיניכם, באמת ובתמים, ג'ובים למקורבים פוליטיים או מקרים של פרוטקציה פה ושם, הם המקום שבו צריך למקד את כל האנרגיה האדירה הזו של מלחמה בשחיתות? כשאתה שואל את עצמך 'מי יצילנו משחיתות שלטונית', לזה אתה מתכוון? בזה אתה מסתפק?".

ואולם, מני מזוז החליט לדבוק בנאום הכתוב שהכין ולא התייחס לדבריו של ריבלין. בראשית דבריו, התייחס מזוז, שהוא כידוע יליד העיר השכנה נתיבות, לעובדת קיום הכנס דווקא בשדרות. לדבריו, מדובר ב"בחירה מעוררת כבוד, שיש בה כדי לסמן את הכיוון הנכון לטעמי ביחסים שבין פריפריה למרכז - נושא מורכב כשלעצמו בו לא אגע היום".

יש להתמודד עם שורשי הבעיה ולא תסמיניה

היועץ התייחס להידרדרות בשחיתות השלטונית בישראל. "כמעט מידי יום אפשר, לצערנו, להיתקל בסימן אזהרה כזה או אחר המאותת על היחלשות נמשכת ב'מערכת החיסונית' של התרבות השלטונית בישראל. התעלמות מסימנים אלו עלולה להוביל אותנו להידרדרות מהירה וכואבת במדרון, לעבר תרבות של מדינת עולם שלישי".

מזוז ביקש להדגיש דברים שנשמעו גם מכיוונו של בג"צ בשבועות האחרונים, לפיהם המשפט אינו חזות הכל. "הגם שלמשפט בכלל, ולמשפט הפלילי בפרט, מסור תפקיד חיוני בחברה, אין לראות בו את חזות הכל, ואין להטיל לפתחו את המעמסה והאחריות הבלעדיים על תחלואי החברה". לדבריו, "התפתח הרגל, לא בריא, להטיל את כל בעיותיה של החברה הישראלית לפיתחה של המערכת המשפטית".

לדברי היועץ, הדבר מביא ליצירת ציפיות כאילו המערכת המשפטית מסוגלת לתקן את כל חוליי החברה, וזאת מעבר לעומס הכבד המוטל עליה. לדעתו, הפתרון מצוי בעיקר במישורים אחרים. "יש משפט פלילי, ויש משפט ציבורי, ויש דין משמעתי, ויש חינוך, ויש אתיקה, ויש תקשורת, ויש פוליטיקה, ולכל אחד מאלה יש תפקיד חשוב בעיצוב דמותה של החברה והציבוריות הישראלית, גם בתחום המאבק בשחיתות".

עם זאת, ברור כי "המאבק בשחיתות הוא מתפקידיה העיקריים והמובהקים של המערכת המשפטית". לדברי מזוז, מאחר שפוטנציאל הגילוי של עבירות שחיתות אינו גבוה, לא ניתן להסתפק בכלי של העמדה לדין ו"יש לעשות כל מאמץ להתמודד עם שורשי הבעיה ולא רק עם תסמיניה".

"השחיתות הפכה חסרת בושה ועכבות - יותר מאי פעם"

"במגיפה", אמר מזוז, "לא נלחמים רק על-ידי טיפול בחולים בחדר המיון, אלא יש לייבש את הביצות, שהם בית הגידול של יתושי המגיפה. פעולות של מניעה ולא רק פעולות ריפוי. זו התפיסה שאני מנסה ליישם בתפקידי במסגרת המאבק בשחיתות השלטונית, כמו גם בתחומים נוספים". לכן, יש לבדוק "מהן הפרצות בחוק, או במנגנוני הבקרה והפיקוח המאפשרות, או אף מעודדות תופעות כאלה".

מזוז הטיח ביקורת בתרבות השלטונית העכשווית. "מעבר לכך, יש לחתור לשינוי התרבות השלטונית והציבורית בישראל, שיש תחושה כי הפכה לחסרת בושה ועכבות, יותר מאי פעם". לכן, "יש לחתור לכך שפעולות מסוימות הנעשות היום בישראל בריש גלי ייתפסו בציבוריות הישראלית ועל-ידי נבחרי הציבור כ'מעשה שלא ייעשה', גם אם אינו עבירה".

"'מהפיכה תרבותית' כזו", לדעת מזוז, "מחייבת הירתמות של כל הכוחות בחברה הישראלית, לרבות אנשי ציבור, אנשי רוח, תקשורת, אקדמיה, אנשי חינוך, ונבחרי הציבור עצמם".

משבח את הנגבי ומנכ"ל משרדו שנטלו אחריות אישית והשעו עצמם

מזוז התייחס לפרשת הנגבי, אולם רק בקווים כלליים משום שהיא מצויה בחקירת המשטרה. מזוז ציין, כי לראשונה ננקט בהליך של חקירה פלילית בתחום זה של תופעת המינויים הפסולים. הוא שיבח את השר צחי הנגבי ואת מנכ"ל המשרד לביטחון פנים לשעבר, שמואל הרשקוביץ', על שלקחו אחריות אישית והשעו עצמם מהתפקיד בטרם התבקשו לכך. לדברי מזוז, צעד זה חשוב "לטיפוח תרבות שלטונית תקינה".

ייחוד נוסף של הפרשה, לדברי מזוז, טמון בעובדה שהטיפול בפרשה אינו מתמצה רק במקרה הקונקרטי, אלא נעשה ניסיון לטפל בתופעה כולה, ובכלים נוספים שאינם פליליים - אלא משמעתיים ומינהליים. כך למשל בוטלו רוב הפטורים ממכרז למשרות בכירות; הוקמו ועדות איתור למשרות בכירות במקום הפרקטיקה שנהגה קודם של מינוי על-ידי השר באישור הממשלה; הוקמה ועדה בראשות שופט עליון בדימוס, לבדיקת מינויים בכירים, בעיקר במערכת הביטחון; הורחבו סמכויותיה של ועדת רביבי ועוד.

היועץ המשפטי לממשלה סיים את דבריו בפנייה לציבור ולנבחריו. "לא ניתן להצליח במשימה כזו ללא 'רוח גבית', ללא יצירת אווירה ציבורית מגנה של תופעות השחיתות השונות. אווירה ציבורית ברורה של דה-לגיטימציה תקשה על קיומן והתפתחותן של תופעות השחיתות השונות, ותחזיר את התופעה למקום הראוי לה, מקִדמת הבמה לשוליים האפלות והעברייניות של החברה".