פסל חדש מוצג בגן הפסלים של מוזיאון תל אביב לאמנות: עלה של עץ הוא סטאבייל מאוחר של קאלדר. הפסל שייך לאוסף קרן קאלדר, וניתן למוזיאון תל אביב לאמנות בהשאלה לטווח ארוך.
הפסל האמריקני הנודע אלכסנדר קאלדר (1898-1976), היה מחשובי הפסלים בארה"ב במאה ה-20. בפסליו המוקדמים יצר קאלדר מתייל מתכת מפותל אשליה של נפחים. הצורות הביו-מורפיות בפסליו מושפעות מיצירות האמנים הסוריאליסטים (במיוחד מירו וארפ).
הפסלים המכונים “Stabile” החלו להופיע אצל קאלדר כבר בראשית שנות ה-30, מיד לאחר ביקורו בסטודיו של מונדריאן ב-1930. "הביקור הזה" כתב קאלדר באוטוביוגרפיה שלו (1966), "היה כהלם וגרם לדברים להתחיל...". הכינוי סטאבייל ניתן לפסלים החדשניים על-ידי הפסל ז'אן ארפ שביקר בסטודיו של קאלדר ב-1931 והתרשם מנסיונותיו החדשים לבנות באמצעות חוטי ברזל ומגזרי מתכת שפה חדשה של פיסול שהתבססה על הפשטה, תנועה ורישום בחלל.
פסלים אלה, שתחתיתם עדיין מחוברת לבסיס מקובע, היו שלב בעבודתו של קאלדר לקראת הפיסול הנע שיצר אחר כך והוגדר על ידי מרסל דושאן במונח "מובייל". תנועתם המיוחדת של פסלי המובייל מתוארת יפה על-ידי ז'אן פול סארטר: "קאלדר אינו רומז ואינו מעלה דבר: הוא תופס את התנועות החיות, הממשיות, ומעצב אותן.
המוביילים שלו אינם מרמזים, ואינם מתייחסים כי אם אל עצמם: הם הווים ובכך די להם; הם מוחלטים. [...] לכל אחד מהם מועיד קאלדר גורל כללי של תנועה ומפקיר אותו לגורל זה. השעה, השמש, החום והרוח, הם שיחליטו על כל ריקוד בנפרד."
[סארטר, "המוביילים של קאלדר, ארבעה מאמרים, תרגום: תהילה ואיתי דור-סנד, טעמים - מבחר כתבי מופת באסתטיקה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984, עמ' 68].
