" עובדים זרים אינם פונים <br>לביהמ"ש מחשש לגירוש"

"עובדים זרים רבים שנפגעו בתאונות דרכים אינם פונים לבית המשפט ומסתפקים בפיצוי נמוך - מחשש לגירוש". כך טוענת עו"ד אהובה זלצברג, יו"ר הוועדה לעובדים זרים בלשכת עורכי הדין. עו"ד זלצברג אמרה את הדברים במהלך כנס שקיימה לאחרונה הלשכה בנושא.

עו"ד זלצברג ציינה בדבריה ביחס לתאונות דרכים, כי פעמים רבות מקבל עובד זר פיצוי נמוך מפני העדר ביטוח רפואי והאפשרות לקבל טיפול רפואי מלא בקופ"ח. חוסר הטיפול בקופ"ח לא מאפשר לעובד להביא ממצאים רפואיים המשקפים את מצבו הרפואי האמיתי.

לדבריה, יש נפגעים רבים אשר לא מוכנים להגיש תביעה לבית משפט, ומוכנים לפשרה מקפחת כדי לעזוב את הארץ בהקדם ולא לעבור את החויה של מעצר, צווי גרוש וכו'. עוד הוסיפה עו"ד זלצברג, כי לפני מרץ 2003 כל עובד זר יכול היה להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה ולקבל תשלום מביטוח לאומי, בין אם הייתה לו אשרה ובין אם לא. לאחר תאריך זה, נקבע ששוהה ללא אשרה לא יקבל תשלום מביטוח לאומי כל עוד הוא שוהה בארץ שלא כדין.

היא הוסיפה וציינה, כי למרות כמות רבה של תאונות עבודה בהן מעורבים עובדים זרים, ממעט משרד העבודה בחקירת תאונות אלו בשל הקושי בהעדתם הנובע, הן בשל הקושי להביאם לעתים לעדות מארץ מוצאם והן בשל פחדי העובדים הזרים ליתן עדות נגד מעסיקיהם.

יו"ר עמותת משפחה חדשה, עו"ד אירית רוזנבלום, הדגישה את דרישת העמותה לבצע במקרה של זוגות מעורבים בדיקת רקמות כבר בשלב העוברי, כך שכשיוולד הילד זהותו תהיה ידועה והוא יקבל אזרחות ישראלית. זאת, מאחר שכאשר נולד ילד לאב ישראלי ואם זרה הצהרת האב אינה מספיקה לצורך רישומו כאזרח ולשר הפנים שיקול דעת באם לדרוש פנייה לבית המשפט לצורך בדיקת רקמות. כתוצאה מכך ילד שהוא בן לאם זרה ולאב ישראלי מאבד את זכויותיו במשך חודשים ארוכים עד לבירור אזרחותו.

עו"ד דורי ספיבק התייחס לזכויות עובדים זרים לטיפול רפואי. לדבריו, כשביקשו לנסות להסדיר את נושא זכויות הבריאות של עובדים זרים, הוחלט לא לכלול אותם בחוק הבריאות הממלכתי, אלא להסדיר להם זכויות בריאות באמצעות השוק הפרטי. נקבע שמעביד חייב לרכוש עבור העובד שלו פוליסת ביטוח מסודרת. הבעיה של הסדר זה, היא שחברות הביטוח אינן ממלאות את חלקן בעסקה. הן זולות באופן משמעותי מפוליסות של קופ"ח - ולא בכדי. הפוליסות קובעות שבמצב שלעובד מוכרת אי כשירות לעבודה בשל מצב רפואי, העובד אינו זכאי לכיסוי ביטוחי שלם ולטיפול רפואי מלא אלא רק לייצוב מצבו עד שניתן יהיה להטיסו בחזרה לארצו. ההסדר משקף למעשה תפיסה לפיה עובד הינו מכונה שמתקלקלת ומוחלפת בעובד אחר.

דיינית בית הדין למשמורת, עו"ד שרה בן שאול הדגישה, שעובדים זרים הם רק מי שהגיעו לארץ באשרה. אחרים הם אנשים שבאו ו"שכחו לצאת" - שוהים לא חוקיים. המשטרה מגיעה לפי צו למקום עבודה, חממה, אתר בניה, ועוצרת עובדים ללא אשרה ומביאה אותם לתחנת המנהלת, שם נערך להם שימוע. כאשר מוצא צו הרחקה/ משמורת, אסור להטיס אותם 72 שעות מהפקת צו הגרוש, כדי שיוכלו לטעון כנגד גרושם. בית הדין מפקח אך ורק בנושא המשמורת והשחרור אך אין לו סמכות על-פי חוק לעכב או לבטל את הגירוש.

עו"ד עמית עכו, שהנחה את יום העיון, התייחס להעסקת מומחים זרים, וציין שדפוס העסקת מומחה זר הינו שונה בתכלית מדפוס העסקת עובד זר (ידע ומומחיות המועברים לישראל, רמת שכר, נטייה לעזוב את ישראל בגמר ההעסקה, תפקידי ניהול ופיתוח וכו'). התהליך למתן היתרים להעסקת מומחים זרים נמשך שלושה חודשים. לדבריו, קיימת מגמת החמרה לגבי מעסיקי מומחים ללא היתר, ולאחרונה אף התבצעו פשיטות של פקחי משרד התמ"ת על חברות היי-טק ישראליות, במגמה לאתר מומחים המועסקים ללא היתר מתאים.