לאחד עיכובים רבים ודחיות אין ספור יבקש (יום ד', 1.12.04) היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מוועדת הכנסת, להסיר את חסינותו של ח"כ יאיר פרץ בשל מעורבותו בפרשת התארים הפיקטיביים.
ההצבעה להסרת חסינותו עשויה להידחות למועד אחר. ההערכות הן, כי ח"כ פרץ אינו מתכוון להקל על היועץ המשפטי ואינו מתכוון להסכים להסרת חסינותו. מרבית חברי הכנסת החברים בוועדה, בעיקר מסיעות ש"ס והליכוד, אינם מתכוונים לתמוך בבקשה להסרת החסינות.
במכתב שהעביר היועץ המשפטי לממשלה ליו"ר ועדת הכנסת, ח"כ רוני בר-און, הוא מציין כי לאחר השלמת החקירה ובחינת החומר בתיק, הוחלט כי האישום הראשון נגד ח"כ פרץ בגין בדבר ניסיון להשגת תואר במרמה מאוניברסיטת בר-אילן, יוותר בעינו. כמו-כן, סעיף האישום בו יהיה ניסיון לקשירת קשר להשגת מטרה אסורה.
לגבי האישום השני נגד ח"כ פרץ - פרשת התואר של שלוחת ברלינגטון, יימחק סעיף לקיחת השוחד ויוותרו סעיפי האישום של קבלת דבר במרמה והפרת אמונים.
בכוונת עורכי דינו של ח"כ פרץ לטעון בוועדת הכנסת, כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום ולבקש הסרת החסינות של ח"כ פרץ, הינה החלטה בלתי שוויונית. "החלטתו יוצרת אפליה פסולה ומקוממת. אנחנו סבורים שבהשוואה בין עניינו לאליק רון, אנו מופלים לרעה. זהו טיעון ארוך שישמע מחר בוועדת הכנסת", כך לדברי עו"ד דבורה אטייה ממשרד עו"ד יהודה ויינשטין.
באישום הראשון, על-פי טיוטת כתב האישום, מואשם ח"כ פרץ בחשד לקשירת קשר להשגת מטרה אסורה. נטען, כי ח"כ פרץ ניסה בחורף 1997 להשיג תעודה, לפיה סיים כביכול תואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן, על-אף שלא עמד בדרישות האקדמיות של האוניברסיטה ולא נרשם בה כדין.
באישום השני יוחסו לפרץ עבירות של לקיחת שוחד [נמחק], הפרת אמונים וקבלת דבר במירמה. על-פי טיוטת כתב האישום, בשנת 98', כאשר כיהן כעוזר שר העבודה והרווחה, הוא נרשם ללימודי תואר ראשון בחינוך בשלוחת ברלינגטון והותר לו ללמוד בשלוחה, מבלי שנדרש לשלם את שכר הלימוד.
