סמ"ר יוסי פילנט, תושב יצהר שניסה להפריע בשבוע שעבר לפינוי המאחז גבעת להבה שליד ישובו ונידון ל-28 ימי מחבוש בגין "התנהגות שאינה הולמת", עתר לבג"צ נגד העונש שנגזר עליו.
כפי שחשפנו כאן בלעדית ב-Nfc, פילנט נשפט בניגוד לפקודות מטכ"ל ולחוק השיפוט הצבאי, אולם סגן הפצ"ר, אל"מ דני עפרוני, סירב לבטל את משפטו.
עו"ד שי גלילי, המייצג את פילנט, אמר ל-Nfc כי למרות שנדיר שבג"צ מתערב בפסקים משמעתיים של הצבא, הוא סבור כי בשל הפגמים המהותיים הפוגעים בכללי הצדק הטבעי ובזכויות המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הפעם בג"צ יתערב. האופטימיות באה נוכח פסיקה קודמת של בג"צ, לפיה "סמכות הרשות אשר בידי הפרקליט הצבאי הראשי לבטל דיון משמעתי, הופכת לחובה כאשר מבחינה אובייקטיבית קיים חשש ממשי שאי-השמירה על סדרי הדין שנקבעו היתה עלולה לגרום עיוות-דין לנאשם, ובג"צ יתערב אם נראה לו שאכן קיים חשש ממשי כזה".
בג"צ כבר פסק שאין לסטות מכללי יסוד מינימליים
כזכור, סמ"ר פילנט טוען כי נשפט בחוסר סמכות, ננקטו פגמים חמורים בהליכים שקדמו למשפט בעת חקירת האירוע, כי נשללה זכותו להביא חוות דעת נגדית לזו של הפרקליט הצבאי, כי לפני המשפט לא ניתן לו להיוועץ עם פרקליטו ולעיין בפקודות מטכ"ל, כי נמנע ממנו להביא ראיות או עדים מטעמו, כי הוסתרו ממנו העדויות והראיות שקצין השיפוט עיין בהם והיוו כמעיין חומר חקירה, וכי עובדות האישום נגדו שונו בהסתרה ושלא כדין, מבלי שניתנה לו אפשרות להיערך או להתגונן מפניהן.
בעתירה שהגיש פילנט עם המטה למען ארץ-ישראל, נאמר כי "ההליך המשמעתי הינו הליך שיפוטי, אשר בגידרו קיימת החובה לשמור על כללי הצדק הטבעי של כל נאשם, ואין לחרוג מהם תוך שימוש באמתלה כי מדובר בפעולה משמעתית". כן נאמר, כי בג"צ כבר פסק ש"אין להצדיק סטייה מכללי יסוד מינימליים החייבים להתקיים בכל משפט ובכל מערכת שיפוט". עוד קבע בג"צ בעבר, כי "מן הנכון הוא, איפוא, לראות בהעמדה לדין משמעתי נקיטה בהליך שיפוטי, ולא פטור מהליך כזה".
המשפט נערך בחוסר סמכות
לגופו של המשפט נטען, כי המשפט נערך בחוסר סמכות משום שרשויות הצבא הודיעו לפילנט כי נשללת ממנו חופשתו, בה היה מצוי, עד שיישפט וכי הוא מרותק למחנה הצבאי המאכלס את פלוגתו. ואולם, פקודות מטכ"ל קובעות, כי "אין להעמידך לדין על מעשה שבעטיו נמנעה ממך חופשה (אלא אם נערכה חקירה או בדיקה על-פי דין וניתנה על-ידי פרקליט צבאי הוראה על העמדתו לדין של החייל)". גם נציב קבילות החיילים, שדן בשתי קבילות בהן היו נסיבות דומות, מצא כי מדובר ב"ענישה כפולה", המנוגדת לפקודות.
עוד נטען, שהמשפט נעשה לכאורה בדרך של הונאה, כאשר לא נאמר לפילנט שהוא נלקח למחנה עופר כדי להישפט, וכן נשללו ממנו זכויות בסיסיות של "צדק טבעי": לא איפשרו לו לעיין בפקודות מטכ"ל, להתייעץ עם עו"ד בטרם יישפט, לעיין בעדויות שישנן נגדו לכאורה, ועוד.
כזכור, נשלח פילנט להישפט בפני ראש מטה אוגדת איו"ש, אל"מ יוסי אדירי, אולם הוא סירב להישפט בפניו וביקש להישפט בפני בית דין צבאי, בין היתר משום שסבר שרק שם יזכה לקבל משפט צדק וכן כי רק בבית הדין יוכל להיות מיוצג על-ידי עו"ד. בטופס התלונה המקורי שהוגש נגדו, הואשם פילנט ב"התנהגות שאינה הולמת". בסעיף העובדות נאמר, כי הוא "הגיע לתוך קראוון המיועד לפינוי, בידיעה שכוחות צה"ל ומג"ב נקראו לבצע את משימת הפינוי". לדברי עו"ד גלילי, אין כל אשמה בדברים אלה והחייל ביקש להתגונן בטענה ש"אין להשיב לאשמה".
לא ראה את העדויות ואת פקודות מטכ"ל
לבסוף, הובא פילנט להישפט בפני סגן מפקד אוגדת איו"ש, אל"מ דרור רופא. פילנט ביקש להיוועץ עם עורך דינו בטרם המשפט, אך אל"מ רופא סירב לאפשר לו. הוא ביקש לעיין בפקודות מטכ"ל, כדי לדעת כיצד להתגונן, וסורב. הוא ביקש לראות את העדויות נגדו ושוב סורב. "כמו כן", כותב עו"ד גלילי, "סירב אל"מ רופא לאפשר למרשי להביא עדי הזמה לצורכי הגנתו, שיהא בהם לסתור את העדויות האחרות שהיו בפני אל"מ רופא (עדויות שנגבו מאת הקצינה הבודקת, שמעולם לא הגיעו לעיונו של מרשי)".
נקודה תמוהה נוספת שמעלה עו"ד גלילי, נעוצה בכך שאל"מ רופא שפט את פילנט ל-35 ימי מחבוש, העונש המקסימלי שהוא מוסמך לגזור. "החייל כבר היה על הרכב כדי להחזיר אותו לבסיס שלו", מספר עו"ד גלילי, "ופתאום קראו לו בחזרה לאל"מ דרור, שהודיע לו כי עונשו שונה ל-28 ימי מחבוש, בלי לנמק". לדבריו, הדבר מעלה חשש כאילו העונש "הוכתב" מדרג גבוה.
"הקצין ששפט הוסיף כנראה פרטים בטופס התלונה השני"
גורמי הצבא סירבו לתת לפילנט לעיין בטופס התלונה נגדו ובחוות דעת הפרקליט הצבאי. רק בהתערבות הפרקליטות הצבאית, איפשרו לעו"ד גלילי לעיין במסמכים. אז, לטענתו, חשכו עיניו. "באופן מזעזע עוד יותר, התגלה לנגד עיני כי התלונה הראשונה, שעל בסיסה נסמך כל ההליך השיפוטי, לרבות הוראת הפרקליט, מציינת עובדות שונות לחלוטין מן העובדות המצויינות בתלונה השנייה. כלומר, לאחר שניתנה הוראת פרקליט כאמור לעיל, שינה אל"מ רופא את העובדות שבטופס התלונה וייחס למרשי עובדות חדשות שלא נזכרו כלל בעת העמדתו לראשונה לדין".
הוא טוען, כי מדובר ב"עובדות חדשות ושונות, אשר באופן מהותי יצרו מעין תלונה חדשה לחלוטין, שברור כי לא היה באפשרות מרשי להיערך לה". לדברי עו"ד גלילי, גם התאריכים על שתי התלונות היו שונים ומדובר בדבר הגובל בזיוף. "לא ברור איך בתלונה השנייה נכתב שהיא הוגשה ב-4 בינואר, כאשר אל"מ רופא ידע שהוא ישפוט את החייל רק ב-5 בינואר, אחרי שניתנה חוות הדעת של סא"ל בן-אליעזר".
לבסוף טוען גלילי, כי "משיצר אל"מ רופא תלונה חדשה, בעת ששינה את העובדות המפורטות בתוכנה, אשר מבססות את האשמה לכאורה, מרשי היה זכאי לסרב להישפט בפניו, שכן המדובר בתלונה חדשה לכל דבר ועניין".
בג"צ 266/05
