בשנת 2004 הזרים משק המים לקופת האוצר 468 מיליון ש"ח - כך עולה מנתוני התאחדות חקלאי ישראל. סכום זה מתחלק בין 258 מיליון ש"ח - עודפי גבייה של חברת מקורות שיועברו עם סיום הכנת המאזנים למדינה וסכום שיא של 210 מיליון ש"ח שנגבה כהיטל הפקה ממפיקי המים הפרטיים.
מרכז תחום המים בהתאחדות חקלאי ישראל, יורם תמרי, מסר שנתונים אלו הם ניגוד גמור לאמונה הרווחת בציבור ובקרב כלכלנים לפיה המדינה מסבסדת את משק המים. נתונים אלו שומטים את הקרקע מתחת לדרישה לייקר את מחיר המים לחקלאות ולמגזר העירוני, אשר מופיעים בהצעת התקציב לשנת 2005. במצב הדברים הנוכחי יהיה זה בגדר הטלת מס חדש על החקלאים ועל הצרכנים העירוניים.
לדברי תמרי, ייקור חד צדדי של מחירי המים יגדיל את העודף הכספי ממשק המים ב-350 מיליון ש"ח נוספים בשנה ויביא את סכום היתרה ל-818 מיליון ש"ח.
מאז החלת היטל ההפקה במתכונתו הנוכחית בשנת 1999 נגבו ממפיקי המים הפרטיים 771 מיליון ש"ח. לדברי תמרי, סכום זה נועד על-מנת לממן בין השאר הקמת מתקני התפלה ופיתוח משק המים ולכן גם כניסה לעידן ההתפלה אינה מצדיקה את ייקור מחיר המים. סכום זה בלבד מספיק כדי לממן מספר שנות התפלת מים.
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, יוסטה בלייר, אמר שהאפשרות היחידה ליקור בתעריפי המים לחקלאות היא שהדבר יעשה בהסכמה במסגרת תוכנית כוללת. בימים אלו מתנהל מו"מ בין התאחדות חקלאי ישראל לבין משרד האוצר על הסכם בנושא המים לחקלאות, שעיקריו יקור מוסכם בתעריפי המים לחקלאות והחזרת מלוא התמורה מהיקור לחקלאים לצורך ביצוע השקעות באמצעים לחסכון במים בחקלאות.
לדברי בלייר, התוכנית המוצעת מביאה לידי ביטוי בדרך הטובה ביותר את האינטרס הלאומי של יעול השימוש במים, יחד עם חיזוק וקידום החקלאות ושמירה על היקפה ופריסתה הגאוגרפית.
