|
|
משאל עם - "הרע במיעוטו"
|
|
|
|
מתנגד למשאל עם
|
|
|
|
יו"ר הכנסת במו ידיו פוגע במעמד הכנסת
|
|
|
|
משאל עם - פירוק ממשלת האחדות
|
|
|
|
|
|
"לא יהיה משאל עם. אני אומר לכם, לא יהיה משאל. האם מישהו מעלה על הדעת שאם ימצא רוב של 65% תמיכה בהינתקות במשאל עם, מועצת יש"ע תקבל את ההינתקות?".
דברים אלה אמר ראש הממשלה, אריאל שרון, בתגובה לקריאות חברי הכנסת וכמה שרים מהליכוד לקיים משאל עם.
שרון אמר עוד: "האיום במלחמת אחים נועד כדי שלא נבצע את ההינתקות. הלחץ לקיים משאל עם - זה על-ידי האיומים במלחמת אחים. לא קיבלתי אף פעם איומים ואני לא מתכוון להתחיל עכשיו".
"מי שחושב שניתן לקיים חיים פוליטיים תחת איומים - פשוט טועה. אם חברי הליכוד לא באים להצביע בעד - למה אי אפשר להעביר חוק?. גם הערבים הם אזרחים שווי זכויות".
ריבלין: משאל עם - "הרע במיעוטו"
קודם לדברים אלו אמר יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, המתנגד לתוכנית ההינתקות, כי על אף התנגדותו לקיום משאל עם - בעיקר כמי שעומד בראש הכנסת, אין להתעלם מאפשרות זו כי היא "הרע במיעוטו".
"'עת לעשות לה' הפרו תורתו' - כאשר אנו נמצאים במצב שעל כף המאזניים נתונות שתי הכרעות, יש לבחור ברע במיעוטו. היום אנו נמצאים בסכנה אמיתית לקרע שעשוי להביא לשינאה ומלחמת אחים, ועל כן אנו מצווים להחליט מהו הרע במיעוטו".
יו"ר הכנסת דיבר בגנות קיום משאל עם, בהסבירו כי הדמוקרטיה בישראל היא ייצוגית, ועריכת משאל עם עשויה לערער את סמכות הכנסת ומבטלת את אחריות נבחריה. הוא ציין, כי הדרך הטובה ביותר מבחינתו היא הליכה לבחירות, אולם רוב המפלגות וראש הממשלה מבקשים לשמור על קיום הכנסת ה-16.
"משאל עם אינו הדרך, אך בעת הזו יש למצוא את שביל הזהב שיאחה את הקרע. נוכל להתמודד עם משאל עם על כל תחלואיו ומגבלותיו. כאשר אני מגונן לשמירת הדמוקרטיה והעם - אז הכל מותר. אם זה מבחינה קיומית, מותר אף להפר את התורה. רק אם הכנסת תחליט ללכת למשאל עם נלך לכיוון זה. אולי עלי לשקול האם לא הגיעה העת שאני מערער את מעמדי מיכולתי לשמש יו"ר כנסת".
שר החוץ סילבן שלום הכריז, כי יפעל מעתה ויוביל קמפיין ציבורי ופרלמנטרי, כדי לבצע משאל עם לתוכנית ההינתקות. לדבריו, עריכת משאל עם היא הסיכוי היחיד למנוע קרע בעם. במקביל, הודיע יו"ר מרכז הליכוד, צחי הנגבי כי עד יום א' (13.2.05) יחליט על מועד כינוס מרכז הליכוד, לצורך הכרעה בסוגיית משאל עם ליישום תוכנית ההינתקות.
הרב עובדיה יוסף מתנגד למשאל עם
אמש בשעות הערב נודע, כי הרב עובדיה יוסף מתנגד למשאל עם. בראיון לעיתון "במשפחה" אמר הרב יוסף, כי משאל עם עשוי להגביר את הקרע בעם בחודשים שיקדמו לו, וכי ההחלטה צריכה להיות נתונה בידי חברי הכנסת.
הרב יוסף אף טען, כי לעם אין את הכלים כדי לשפוט אם הינתקות טובה או לא טובה להציל יהודים. בסביבת יוסף מעריכים כי השר שלום יבקש להיפגש עם הרב על-מנת לשכנעו לתמוך בכל זאת במשאל עם.
קריאה ליו"ר הכנסת להתפטר מתפקידו
לאור דבריו של יו"ר הכנסת, קראה יו"ר סיעת יח"ד, ח"כ זהבה גלאון, ליו"ר הכנסת, להתפטר מתפקידו. "יו"ר הכנסת לא יוכל להמשיך בתפקידו לאחר שהביע תמיכה במשאל עם. יו"ר הכנסת במו ידיו פוגע במעמד הכנסת, עושה דה-לגיטימציה להחלטותיה, ומערער את יסודות המשטר הפרלמנטרי הנהוג בישראל. בהכירי את יו"ר הכנסת כאיש של כבוד והגינות, אני מצפה שיסיק את המסקנות האישיות המתחייבות".
ח"כ רוני בריזון משינוי אומר בתגובה להחלטת יו"ר הכנסת, כי בכוונתו להניח על שולחן הכנסת הצעת חוק משאל עם בנושא דת ומדינה. "כיוון שהתמיכה במנגנון משאל העם רק הולכת וגוברת, אני מניח מיד על שולחן הכנסת הצעת חוק משאל עם בנושא דת ומדינה שבמסגרתה, בכל משאל עם שייערך תועלה להכרעת העם סוגיית שאלת גיוס תלמידי ישיבות, נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת".
ח"כ אילן ליבוביץ משינוי אמר: "יו"ר הכנסת אינו מבין את תפקידו. הוא הראשון שצריך לשמור על עצמאותה וריבונותה של הכנסת, ולכן הוא צריך להיות ראשון המתנגדים למשאלי עם. אני קורא לו להסיק את המסקנות המתבקשות ולהתפטר מתפקידו".
יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ גדעון סער אומר בתגובה לקריאות השמאל לפטר את יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין מתפקידו, "הקריאות להתפטרותו בשל עמדתו בעד משאל עם הם ניסיון לסתימת פיות ולכפיית דיעות ויש לדחותן על הסף". ח"כ סער הוסיף ואמר, כי בשמאל מכבדים שינוי דיעות רק כאשר הדיעה משתנה לכיוון האידיאולוגי המתאים להם.
מפלגת העבודה: משאל עם - פירוק ממשלת האחדות
יו"ר סיעת העבודה, ח"כ איתן כבל, אמר בתגובה לקריאות הנשמעות לקיום משאל עם: "מפלגת העבודה נכנסה לממשלת האחדות על-מנת לבצע את ההינתקות. כל ניסיון ללכת למשאל עם בכדי לעכב את ההליך, משמעותו פירוק ממשלת האחדות".
גם השר שלום שמחון הודיע כי מפלגת העבודה לא תמשיך לשבת בממשלה אם יוחלט על משאל עם. שמחון אמר, שבמידה ותתקבל החלטה על משאל עם, עדיף להקדים את הבחירות ולהכריע באמצעותן את הסוגייה ביחס לרצון הציבור בנושאי השלום וההינתקות.