"החלטת בית המשפט העליון הופכת הסכמים עם המדינה לבלתי ודאיים", כך טוען ארגון מגדלי הירקות במסגרת בקשה לדיון נוסף שהגיש בעקבות דחיית דרישת מגדלי תפוחי האדמה כי המדינה תמלא אחר ההסכם שחתמה עליו ולפצותם על ביטול מכסות הגידול שלהם.
בימים אלה הגיש משרד עורכי-הדין הרצוג פוקס נאמן, בשם ארגון מגדלי ירקות, משקי הנגב וקיבוץ אורים, מייצגי המגדלים, עתירה לדיון נוסף בהחלטת בית המשפט העליון (2045/05). החלטת בית המשפט העליון התקבלה בהפתעה ובאכזבה על-ידי ציבור המגדלים ונציגיהם בארגון מגדלי ירקות.
יוסי ארזי, מזכיר ארגון מגדלי הירקות, מסר כי להערכתו, "בית המשפט העליון בחר שוב שלא לצאת נגד המדינה, בנותנו פרשנות מאולצת ומלאכותית להוראות הברורות של ההסכם, במקום לדבוק בלשונו המפורשת של ההסכם ולפרשו בהתאם לרוחו ולכוונות הצדדים, שנלוו לחתימתו ולנסיבות עשייתו".
"מי שקרא את דעת המיעוט של השופט מצא", מוסיף ארזי, "יכול היה להבין מה היתה צריכה להיות ההחלטה הצודקת והנכונה. לשופטי הרוב כנראה לא היה משום מה "אומץ ציבורי" לחייב את המדינה לכבד את ההסכם שעליו חתמה ולפצות את מגדלי תפוחי-האדמה, כפי שפיצו את מגדלי העגבניות, הבצל והגזר, מכוח אותו הסכם ממש".
לדבריו, הדבר יוצר אפליה בין מגדלים, בבחינת מגדלים סוג א', שקיבלו פיצוי מלא מהמדינה, לבין שכניהם מסוג ב', מגדלי תפוחי-האדמה, שנשארו בידיים ריקות.
בעתירה לדיון נוסף נטען כי הצדדים החתומים על ההסכם, כולל המדינה, אינם מכחישים כי ההסכם מחייב אותם, אך המדינה מבקשת להשתחרר מההסכם, שעה שפסק הדין, סובר כי אין ההסכם מטיל כל חיוב על המדינה. לטענת העותרים משמעות החלטה זו היא התעלמות מרצונותיהם האמיתיים של הצדדים. עוד צוין בעתירה, כי "פרשנות זו, אשר במוצהר נוקטת קו פרשנות לטובת המדינה, הינה קיצונית, מרחיקת לכת ובעייתית. היא הופכת חוזים הנכרתים עם המדינה לבלתי ודאיים לחלוטין...".
בעתירה מבקשים העותרים להזכיר, כי מאחורי ההלכות המשפטיות החדשות והמוקשות של פסק הדין עומדים גם אנשים, והמדובר במגדלי תפוחי-אדמה קשי-יום, מגזר של כ-1,600 איש, שלהחלטתו של בית המשפט יש משמעות כלכלית חמורה וקשה לגביהם. לטענת העותרים עקב המצב שנוצר נפלטו חלק מהמגדלים מהענף בשל ביטול המכסות, ואחרים נטלו התחייבויות על בסיס ההסכם עם המדינה, ונמצאים מול שוקת שבורה.
