בנק לאומי מפרסם היום את תוצאותיו הכספיות שלא מפתיעות ונראות כמו התוצאות של שאר הבנקים: ירידה חדה ברווחיות, גידול בהפרשה לחובות מסופקים וירידה חדה בתשואה על ההון.
הרווח הנקי שרשם בנק לאומי ב-2001, ירד בשיעור של 45.9% והסתכם ב-880 מיליון ש"ח, לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה רשם הבנק רווח של כ-1.62 מיליארד ש"ח.
בבנק מציינים, כי בשנה שעברה נהנה הבנק מרווח מפעולות לא רגילות של 341 מיליון ש"ח כתוצאה ממכירת ההחזקות בחברת כ.א.ל ובחברת כור, כך שהרווח הנקי מפעולות רגילות של הקבוצה הסתכם ב-879 מיליון ש"ח, המהווה ירידה מתונה יותר של 31.7% ביחס לשנת 2000.
יחד עם זאת תוצאות הרבעון הרביעי לא מותירות כל מקום לספיקות עד כמה המיתון הולך ומשפיע על רווחיות הבנקים. הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם ב-131 מיליו ש"ח, ירידה של 61.7% לעומת הרבעון המקביל ב-2000.
ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה בשנת 2001 בכ-1.48 מיליארד ש"ח, גידול חד של 139%, לעומת הפרשה של 627 מיליון ש"ח בשנת 2000. ברבעון הרביעי הסתכמו הפרשות הבנק לחובות מסופקים בכ-682 מיליון ש"ח, 46% (!) מסך כל החובות המסופקים בשנת 2001 כולה, ועובדה שיש בה כדי להדליק אור אדום לגבי המשך הפעילות ב-2002 נוכח המיתון הקשה בו שרוי המשק.
ההפרשות לחובות מסופקים, המשך המיתון, סיכוני האשראי והיקפו במקרה של לאומי בעיקר לתחום התקשורת בו בנו נחשב הבנק כמממן הראשי חברות יס, תבל וערוצי זהב, הובילו את דירקטוריון הבנק ליישר קו עם החלטות שאר הבנקים ולקבלת ההחלטה שלא לחלק דיבידנד בגין 2001.
בעקבות הירידה החדה ברווחים ירדה גם התשואה על ההון. היא הסתכמה בשנת 2001 בכ-7.8%, כמחצית מהתשואה על ההון שרשם הבנק בשנת 2000 שהסתכמה ב-15.3%.
בשנת 2001 גדל היקף האשראים הבעייתיים ב-54.6% לעומת שנת 2000 והסתכם ב-17.26 מיליארד ש"ח, גבוה יותר מהון העצמי של הבנק שהסתכם בסוף דצמבר 2001 ב-12.4 מיליארד ש"ח.
יחס הלימות ההון של הבנק (יחס ההון לנכסי סיכון) עמד בתום שנת 2001 על 9.7%. היקף האשראי לציבור גדל במהלך 2001 והסתכם בכ-159.8 מיליארד ש"ח, גידול של 11.3%, היקף פקדונות הציבור גדל אף הוא והסתכם בכ-197.6 מיליארד ש"ח גידול של 7.1%.
עלות שכרה השנתי של מנכ"ל הבנק, גליה מאור, הסתכמה בשנה החולפת בכ-2.7 מיליון ש"ח ואילו עלות שכרו של יו"ר הבנק איתן רף, הסתכמה בכ-2.4 מיליון ש"ח.
