עשרה חברי כנסת, בהם אהוד רצבי וגלעד ארדן, הניחו ביום 21.3.05 על שולחן הכנסת, את "הצעת חוק פיצוי נפגעי עישון, התשס"ה-2005".
על-פי ההצעה, תוקם מכוח החוק קרן לפיצוי נפגעי עישון. נפגעי עישון הוגדרו בסעיף ההגדרות של הצעת החוק, כ- "אדם שעישן מוצרי טבק וועדה רפואית קבעה כי עקב כך חלה במחלת עישון".
הסעיף אשר עוסק במימון פעילות הקרן, קובע בפירוש, כי פעילותה לא תמומן מאוצר המדינה וכי היא תמומן על-ידי חברות הסיגריות.
לצורך מימון פעילות הקרן, נקבע בסעיף החוק, רשאיות חברות הסיגריות לגבות תוספת בגובה 20% ממחירה של חפיסת מוצרי טבק, שתועבר לקרן.
על-פי ההצעה, יוכל להגיש תביעה לקרן כל נפגע עישון שנקבעה לו דרגת נכות צמיתה של 15% ומעלה. שיעור הפיצוי יהא בסך 6000 שקלים לכל אחוז, כפול שיעור אובדן הסיכוי להבריא מהמחלה. שיעור הפיצוי של נפגע עישון שנפטר ממחלת העישון, יהא בגובה 80,000 שקלים. במקרה בו נפטר נפגע העישון, קובעת הצעת החוק פיצוי גם לשאיריו (ילדים ובן זוג).
עוד בהצעת החוק, סעיף הקובע פיצוי לקופות החולים, בגין ההוצאות שהן מוציאות לטיפול במחלות העישון.
בדברי ההסבר להצעה מובהר, כי הגידול הרב במספר החולים והנפטרים ממחלות עישון, כמו גם ההוצאות הגדלות בגין טיפול רפואי בתחלואת היתר הנגרמת מעישון, מחייבות את התערבות המחוקק. נאמר עוד, כי לצד פיצוי נפגעי עישון וקופות חולים, יוקצו סכומים משמעותיים למימון פעילות למניעת עישון ופעילויות גמילה, תוך שימת דגש על פעילות שכזו בקרב ילדים, בני נוער וחיילים.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
