בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה את עתירתו של חבר מועצת אזור, ציון חוה, נגד החלטת ראש מועצת אזור, אמנון זך, להפסיק את חברותו של חוה במועצה המקומית אזור.
בפסק הדין (השופטת דרורה פלפל) נקבע, כי על-מנת להיות חבר במועצה מקומית, חייב נבחר הציבור להתגורר ביישוב, מגורי קבע. העותר חוה טען במסגרת התנגדות שהגיש לתשלום ארנונה, כי הוא מתגורר בביתה של סבתו באזור, אך ורק מכוח הסכמה זמנית מתמשכת של סבתו הניתנת לביטול בכל עת. בית המשפט דחה את עתירתו של חוה, לאחר שקבע לגביו במסגרת פסק דין כי הוא משיג גבול, וכן מאחר ואין הוא משלם ארנונה עירונית - למרות שהוא מצוי בתחומי המועצה המקומית אזור.
השופטת פלפל קבעה, כי חבר מועצה מקומית חייב להיות אמון ומודרך בהתנהגותו על-ידי עיקרון שלטון החוק, וכנבחר ציבור הוא צריך לתת דוגמא לתושבים אותם הוא מייצג לכיבוד חוקים.
בפסק הדין בחרה השופטת פלפל לצטט מפסק דין אחר (ה"פ 332/96) שעסק אף הוא בסוגייה דומה וכתבה:
"חבר מועצה מקומית חייב להיות אמון ומודרך במעשיו ובהתנהגותו על-ידי עיקרון שלטון החוק. כנבחר ציבור הוא צריך לתת דוגמא לתושבים אותם הוא מייצג לכיבוד חוקים וצווים של ביהמ"ש. הדוגמא של נבחר ציבור "המצפצף" על החוק בצורה בולטת לעין, היא דוגמא בעלת מסר חינוכי שלילי שאין למעלה ממנו. דוגמא זו יש לנטרל ע"י אמירה ברורה שאין הוא יכול עוד לשמש שליח ציבור".
המועצה המקומית אזור יוצגה על-ידי עו"ד יורם מושקט ועו"ד אוריין אשכולי.
(עת"מ 2168/04)
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
