איטליה אישררה את החוקה האירופית (יום ד', 7.3.05) והפכה למדינה האירופית הגדולה הראשונה שמאשררת את החוקה האירופית. קדמו לה ליטא, סלובניה והונגריה. הבית העליון של הסנאט האיטלקי אישרר את החוקה ברוב של 217 תומכים מול 16 מתנגדים, לאחר שבית הנבחרים התחתון של איטליה אישרר את החוקה בינואר.
נציגי 25 מדינות החברות באיחוד האירופי חתמו ברומא על החוקה שנוסחה במשך למעלה משנתיים. ברוב מדינות האיחוד הוחלט לאשרר את החוקה רק לאחר משאל עם. ספרד היתה הראשונה, ובה זכתה החוקה לתמיכה של 77% מהמצביעים וכעת צפוי גם הפרלמנט לאשררה.
על-פי סקרי דעת קהל שבוצעו עוד לפני ההצבעה, נראה כי הספרדים מרוצים מהשפעת כניסתה של ספרד לאיחוד ואינם מתנגדים להשתלבות האירופית. עם זאת, בקרב מיעוט בספרד, בעיקר בחוגים לאומניים ובשמאל הקיצוני מתנגדים לאישור החוקה וטוענים, כי היא מקדמת מדיניות של שוק חופשי על חשבון מדיניות רווחה, ובנוסף - כי מדובר בחוקה פרו-אמריקנית [ראו קישור]. באיטליה הוחלט שלא להעמיד את הנושא למשאל עם.
נציין, כי החוקה תיכנס לתוקף רק לאחר אישור כל 25 מדינות האיחוד. התנגדות של מדינה אחת בלבד - יכולה לסכל את המהלך, אז ייאלצו החברות לנסח מחדש את החוקה וככל הנראה גם להצביע מחדש בכל אחת מהן.
בגרמניה צפוי בית הנבחרים התחתון לאשרר את החוקה ב-12 במאי וכעבור כמה שבועות צפוי גם הבית העליון של הפרלמנט הגרמני לאשררה, בלי הרבה התנגדויות. התהליך צפוי להתקיים גם בצרפת בקרוב, ב-29 במאי, כשעל-פי הסקרים נראה, כי הציבור הצרפתי מתנגד לה. ב-2006 תובא החוקה לאישרור בבריטניה, גם שם צפויים קשיים. משאלי עם נוספים על החוקה צפויים להתקיים השנה בפורטוגל, בהולנד ובלוכסמבורג.
החוקה, שהתקבלה לאחר 28 חודשי דיון, מגדירה לראשונה את תפקידי הנשיא ושר החוץ האירופיים שיצטרפו לפרלמנט ולבית המשפט העליון. החוקה מתווה את חלוקת הסמכויות בין האיחוד לממשלות הלאומיות, את הזכויות שעליהן מגן האיחוד, ואת אופן פעולתו של האיחוד ומוסדותיו.
