ועדת השרים להשבת זכויות ורכוש יהודי, בראשות השר לענייני תפוצות נתן שרנסקי, רשמה לפניה את הדוח הגלובלי הראשון על השבת רכוש יהודי 1952-2004, שהוגש על-ידי השר שרנסקי. הדוח, שהינו ראשון מסוגו, חובר על-ידי יועץ השר שרנסקי, אהרון מור.
הממשלה תפעל לסיום יעיל של הליכים להשבת זכויות ורכוש יהודי של ניצולי השואה וקורבנותיה, אשר נגזל או הושאר מאחור בעת עזיבת יהודים את ארצות מוצאם וכן להשבת רכושם בישראל.
אושרו גם עקרונות לתוכנית עבודה לשנם 2005-2009, לפיהם, לאחר בחינת המרכיבים ההיסטוריים, המשפטיים והכלכליים, ובהתאם למדיניות החוץ של מדינת ישראל, ינוהל מו"מ עם המדינות והגופים הנוגעים בדבר, על-ידי הממשלה והארגונים היהודיים, לשם סיום יעיל של הליכים וסגירת פרק. ינוהל רישום מזורז של רכוש יהודי. המגמה היא לפעול ככל הניתן כאשר ניצולי השואה בני הדור הראשון עודם בחיים.
הדוח שאומץ על-ידי הוועדה, סוקר את כל שנעשה עד כה בתחום השבת הרכוש על-ידי הארגונים השונים, ואת הבעיות שטרם נפתרו:
- רישום רכוש יהודי.
- חקיקה שונה בכל מדינה ומדינה המקשה על השבת הרכוש בדרכים חוקיות.
- שימור בתי קברות יהודיים ונכסי תרבות שלא ניתן להעבירם או לממשם.
- רכוש קהילתי ופרטי שהוחרם במהלך השואה ואחריה במדינות הקומוניסטיות לשעבר. וכן רכוש של קורבנות השואה ויורשיהם הנמצא במדינות המערב, כולל בארה"ב ובישראל.
- במסגרת הסכם השילומים שנכרת עם גרמניה המערבית (1952) התנו הגרמנים את חתימת ההסכם בכך שממשלת ישראל תיקח על עצמה תשלום גמלאות לניצולי שואה שכבר עלו ונמצאים בישראל. באותו זמן העלות התקציבית נאמדה בכ-30 מיליון מר"ג (כ-150 מיליון ש"ח) אך כיום העלות התקציבית היא כ-1.6 מיליארד ש"ח.
בין עקרונות תוכנית העבודה:
- לבחון בהסכמה את התאמת המבנה של הארגונים הפועלים להשבת רכוש יהודי לתנאים שהשתנו מאז הקמתם, ואת יחסי הגומלין בין הממשלה לארגונים אלה.
- לפעול ליצירת מאגר מקיף בו ירשם רכוש יהודי מתקופת השואה, פרטי וקהילתי, עם ובלי יורשים, אשר נגזל, הולאם או הושאר מאחור בעת עזיבת יהודים את ארצות מוצאם בתפוצות בשנים 1933 ועד היום.
- לתמוך בקידום ההליכים בתחום כספי הסדר חברות הביטוח.
- ועדת ההיגוי תנהל מעקב שוטף אחר הנושאים הכלולים בתוכנית העבודה ותציג לועדת השרים דוח שנתי מקיף בנושא יישום תוכנית העבודה.
