מכון ליאו בק מציין השנה יובל להווסדו. המכון נוסד ב-1955 על-ידי יוצאי מדינות מרכז אירופה (גרמניה בעיקר), דור אחרון לקהילה בת 1,000 שנים, ועוסק בחקר ההיסטוריה והתרבות של יהודי הארצות דוברות הגרמנית. למרכז שלוחות בירושלים, ניו-יורק, לונדון וברלין. בין מייסדיו היו מרטין בובר, גרשום שולם, זיגפריד מוזס, עקיבא ארנסט סימון, קורט בלומנפלד ואחרים.
המכון הוקם במטרה ליצור המשכיות למחקרים ולתרבות היהודית שנקטעו בעקבות השואה. כעת, פותח המכון בכנס בו יוצג ספרו החדש של גיא מירון "מקהילת זיכרון למרכז מחקר - תולדות מכון ליאו בק ירושלים". הספר, שהינו פרק מספר מקיף על כל פעילויות המכונים בעולם, עוסק בתולדותיו של המכון ובהתמודדותו עם השאלות כיצד יש לזכור את מורשתה של יהדות גרמניה, איזו משמעות יש למורשת זו לאחר השואה, האם החוויה ההיסטורית-תרבותית של הקהילה היהודית דוברת הגרמנית עודנה רלוונטית, והאם המחקר והעיסוק במורשת זו הם מעניינים של קהילייה זו או שצריך להיות להם חלק בעיצובה של החברה הישראלית החדשה.
הספר מציג את מניעיהם ולבטיהם של בני דור המייסדים, הדרכים השונות בהן פעלו לעיצוב זיכרון דמותה של יהדות גרמניה וחקר מורשתה, והצלחתו של המכון ליצור מתוכו דור המשך ישראלי המציג פרספקטיבות חדשות. נציגים מ"דור המשך" זה משתתפים בכנס, ביניהם: פרופ' סטיבן אשהיים, ד"ר יפעת וייס, פרופ' רוברט ליברלס, פרופ' שלומית וולקוב, דימטרי שומסקי, גלילי שחר, ומחו"ל - ריינהארד רוירופ, אלישבע קרליבך, דבורה הרץ ואחרים.
בין נושאי הכנס: מורשת האינטלקטואלים הגרמנים-יהודים בתחילת המאה ה-20, חזון החברה האזרחית בגרמניה, התפוצות והלאומיות, החלומות והמוראות של מנדלסון, נוכחות העבר בתרבות יהדות המאה ה-19, יהדות רוסיה בגרמניה של היום, תולדות הציונות הדו-לאומית, חזון "מדעי היהדות" ועוד. הכנס יכלול סיור בשכונת רחביה וערב עברי בהשתתפות אריאל הירשפלד בנושא דמותם של היקיים ביצירתו של ש"י עגנון.
הכנס פתוח לקהל ללא תשלום, ויתקיים בשפה האנגלית למעט ה"ערב העברי". פרטים על הכנס ניתן לקבל במכון ליאו בק, ירושלים [כתובת האתר בתחתית הידיעה].
לרגל שנת היובל פרסם המכון גם את שני הכרכים האחרונים במפעל תולדות יהודי גרמניה בעת החדשה בשיתוף עם מרכז זלמן שזר. בארבעת כרכי המפעל מציג צוות חוקרים מהשורה הראשונה דיוקן חי של ההיסטוריה היהודית בארצות דוברות גרמנית במשך כארבע מאות שנה.
