בג"צ דן היום (22.5.05) בהרכב מיוחד של 5 שופטים, בראשות הנשיא אהרן ברק, בדרישתו העקרונית של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לבטל את קביעתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט יעקב טירקל, שקבע כי בעבירות בהן הורשע פעיל הליכוד משה פייגלין בשנת 1997, אין קלון.

"מבחינתי, אין לדיון הזה שום ערך - לא עקרוני ולא מעשי. מכיון שהמושג קלון נגזר מערכי העם והחברה בישראל, ונבחן ביכולתו של אדם להתערות ולהשתלב בתוכה, הרי שהמציאות מדברת בעדי: לי יש את כל הסיבות להתפאר במעשי, ולא, חלילה, להתבייש בהם", אמר פייגלין לשופטים, בעת שייצג את עצמו הבוקר בדיון.

בג"צ, בהרכב מיוחד כאמור בראשות הנשיא ברק, דחה את הדיון בסוגיה ונמנע מהתיחסות לבקשת הפרקליטות להוציא צו על תנאי.

"זה היה עוד ניסיון כושל של פרקליטות המדינה להשתמש בי, כדי להלך אימים על המפגינים היום נגד תהליך ההינתקות", אמר פייגלין בתום הדיון. "היות שגם היועץ המשפטי וגם בית המשפט, בכל דרך התנהלותם בשנים האחרונות, מוכיחים שוב ושוב שהם אלה אשר התנתקו מן החברה ומערכיה, הרי שקביעתם בנושא הקלון היא חסרת משמעות, ולדידי, אינה מוסיפה ואינה גורעת דבר", ציין פייגלין.

כזכור לאחר החתימה על הסכמי אוסלו, הקים משה פייגלין עם חברים את תנועת "זו ארצנו", שהפגינה וחסמה צמתים במחאה על הסכמי אוסלו. פייגלין הועמד לדין והורשע בעבירת המרדה ופרסום דברי המרדה וריצה את עונשו בעבודות שירות. כאשר ביקש להתמודד בבחירות לכנסת ה-16 ברשימת הליכוד, קבע יו"ר ועדת הבחירות דאז, השופט מיכאל חשין, כי הוא מנוע מלהתמודד, מכיון שהורשע בעבירות שיש עימן קלון. בהמשך שינה השופט טירקל קביעה זו: "אדם הבא לעשות נפשות להשקפות לגיטימיות, או בא להביע מחאה בעניין ציבורי חשוב, כאזרח במדינה דמוקרטית, ואינו עושה זאת בדרכי אלימות... לא דבק בו פגם מוסרי הראוי לבוז, ואין הוא עוטה חרפה אשר לא תימחה", נימק השופט טירקל את החלטתו.

אגב, בכל מקרה, בעוד כחודש-וחצי יחלפו שבע שנים מסיום ריצוי העונש, ולא תהיה כל מניעה לאפשר התמודדותו של פייגלין בבחירות לכנסת, בין אם הוטל קלון ובין-אם-לאו", כך שבמובן זה ערעורו של מזוז הוא תיאורטי לחלוטין בהקשר של פייגלין. מזוז, כך נראה, מבקש להשיג הלכה משפטית שתעזור לרשויות האכיפה לקראת הימים הקשים שבפתח.

עו"ד יצחק בם אמר ל-Nfc בתגובה על הסוגייה העקרונית כי "עבירת ההמרדה היא ירושה עצובה שקיבלנו משלטון המנדט, מדובר בעבירה רחבה ועמומה, שכל מחאה פוליטית עלולה להיכנס תחת כנפיה. העבירה מקנה שיקול דעת רחב מאוד ליועץ המשפטי לממשלה בהגשת כתבי אישום ומאפשרת לו בעצם לבחור את מי מבין המנגדים הפוליטיים לשלטון הוא ירדוף. לא מפתיע אפוא, כי בשנים האחרונות כתבי אישום בעוון "המרדה" הוגשו נגד אנשי ימין בלבד".

עו"ד בם הוסיף כי "היסוד העובדתי של העבירה היא פעילות פוליטית טהורה - ביקורת על השלטון. אם ביקורת על השלטון, בוטה וקשה ככל שתהיה, אך בלתי אלימה, יכולה להטיל קלון על המבקר, הרי אות קלון מוטבע במצחה של שיטה".