בג"צ: לא תיפתח חקירה בעקבות תלונות על השפלות ועינויים במתקן צבאי סודי

המתחולל במתקן הצבאי הסודי, הנמצא אי שם בישראל, ימשיך להישאר באפילה.

בפסק דין שניתן (יום ג', 14.6.04) על-ידי הרכב השופטים אהרן ברק, אשר גרוניס ואסתר חיות, נדחתה עתירתם של "המוקד להגנת הפרט" ושל שני תושבי שכם אשר ביקשו לפתוח בחקירה מקיפה בעקבות תלונות על עינויים והשפלות שעברו, לטענתם, בעת שנכלאו ונחקרו, במתקן הסודי המכונה 1391.

אין זו הפעם הראשונה אשר שמו של מתקן זה עולה לדיון בבג"צ. בשנת 2003 הגיש "המוקד להגנת הפרט" עתירה לאיתור מספר תושבי שטחים אשר נכלאו במתקן הסודי. עתירה זו נדחתה בעקבות סיום חקירתם של התושבים והעברתם אל מחוץ למתקן הסודי. בעקבות כך הגיש "המוקד להגנת הפרט" עתירה נוספת בעניין סודיות המתקן ותנאי הכליאה בו.

במקרה זה קבע בית המשפט כי העתירה מוקדמת וכוללנית מידי. בעקבות זאת פנה "המוקד להגנת הפרט" לפרקליט הצבאי הראשי בבקשה לחקור את החשדות העולות מתלונותיהם של המתלוננים אך זה השיב כי אין מקום לפתוח בחקירה שכזו. בעקבות תשובה זו פנה "המוקד להגנת הפרט" בשלישית לבג"צ.

מעדויותיהם של שני המתלוננים בפרשה עולה תמונה קשה של תנאי הכליאה והחקירה במתקן. בין היתר נטען, כי נחקרו על-ידי גורמים שאינם חוקרי משטרה או שירות הביטחון הכללי לכן אינם מוסמכים לכך, הועברו למתקן כששק כהה על ראשם, לא נאמר להם לאן הם מובלים, לא זכו לפיקוח רפואי נאות במתקן. נטען גם לשימוש בשיטות חקירה פסולות והשפלת המתלוננים.

אחד המתלוננים טען כי שהה במשך מעצרו בתא שאורכו כאורך מזרון, קירותיו שחורים והתאורה בו חלשה. בתא לא היו שירותים אלא פח מפלסטיק בו נדרש לעשות את צרכיו. מתלונן נוסף סיפר כי התא בו הוחזק היה בגודל 1.2 מטרים רוחב ו-2 מטרים אורך, קירותיו שחורים, תאורתו חלשה, ללא חלונות ואוורור ועם חור לעשיית צרכיו ברצפת התא. במשך חודש וחצי לא ניתנו לו בגדים נקיים להחלפה, במשך כל תקופת מעצרו לא התגלח ולו פעם אחת. במשך תקופת מעצרו זכורים לו שני טיולים בלבד בחצר, שהתאפשרו רק לאחר תלונה על מחלת העור.

בתגובה לטענות המתלוננים השיבה המדינה כי המתקן נמצא בבסיס צבאי ומכאן החיסיון על מיקומו וכי זה כלל איננו משמש לכליאה. עוד נמסר כי בשנים האחרונות, בעקבות מצוקת מקומות חקירה של השב"כ, שהו בו מספר מצומצם של עצורים. המדינה אף מתארת את תנאי הכליאה במקום: "גודלו של תא סטנדרטי במתקן הוא 4.5 מ"ר והוא מיועד לשני עצורים. ישנם ארבעה תאים קטנים יותר, גודלם כ-3.7 מ"ר, המיועדים לעצור אחד בלבד. ישנם גם תאים בודדים גדולים יותר. לכל התאים מערכת אוורור. העצורים מקבלים שלוש ארוחות ביום. האוכל מגיע ממטבח המתקן, המשרת גם את החיילים במתקן. האוכל כולל לפחות ארוחה חמה אחת ביום. בתקופת החורף העצורים מקבלים שתייה חמה בארוחות הבוקר והערב".

הם מוסיפים וטוענים, כי "כל עצור הנמצא במתקן מקבל ציוד אישי הכולל בגדים נקיים, לבנים, מגבת וכו'. כל שבוע מקבל העצור ערכת בגדים חדשה והחלפת לבנים ומגבת מתבצעת לפי הצורך. שמיכות מוחלפות אחת לחודש. אחת ליום מאפשרים לעצורים להתקלח. לראש צוות החקירה סמכות לעכב מקלחת עד לשלושה ימים. גילוח ותספורת ניתנים לפי הצורך. לצורך ניקוי תאי המעצר והשירותים מסופקים לעצורים חומרי ניקוי. ברוב תאי המעצר יש שירותים "טורקיים" עם מערכת ניקוז. בשני תאים יש אסלות. בארבעה תאים יש שירותים כימיים. ברוב התאים יש מים זורמים, אם כי השליטה על זרם המים נתונה לסוהרים. הנהלים קובעים שבכל תא יימצא תמיד קנקן מים לשתייה. במתקן נערכת ביקורת תברואה מדי יום על-ידי חובש ופעם בשבוע על ידי רופא".

המדינה אף משיבה לטענותיהם הספציפיות של המתלוננים, מפריכה את טענותיהם וטוענת כי פעלה בהתאם לנהלים ולהנחיות, ללא אלימות ומבלי לפגוע בזכויותיהם של המתלוננים. בנוגע לחקירת אחד המתלוננים טענה המדינה כי הוא כאן נחקר באינטנסיביות, נוכח החשדות החמורים נגדו אך חקירתו לא ארכה חמישה ימים ללא שינה כפי שמצויין בעתירה.

בדיון שנערך היום (14.6.2005) בפני נשיא בית המשפט העליון, הנשיא אהרון ברק והשופטים א' גרוניס וא' חיות דחה בית המשפט את העתירה וקובע כי שיקול דעתה של המדינה שלא לפתוח בחקירה פלילית היה תקין וכי היקף וטיב הבדיקה שביצעה המדינה במקרה היה סביר.