יתכן שסוף סוף יצומצם השימוש החריג והלא-חוקי בשטחים חקלאיים לפעילות עיסקית ומסחרית. מנהל מינהל התיכנון של משרד הפנים, האדריכל שמאי אסיף, הקים צוות פנימי של הממשרד, שיבחן את התופעה, יאסוף את הנתונים ויגיש תוך שלושה חודשים המלצות לצמצום השימוש הלא-חוקי. בראש הצוות עומד עופר גרידינגר, מנהל אגף במינהל התיכנון.
מחקר שערכה איריס האן, שפורסם באחרונה על-ידי מכון ירושלים לחקר ישראל, מצביע בין היתר על העובדות הבאות: שנת 2003 היו לאורך כביש מספר 4, ת"א-חיפה, 34 מיתחמים של שימושים לא חקלאיים, ובו 80 עסקים. בדרום ראשון לציון היו באותה שנה 27 מיתחמים עם שימושים לא חקלאיים. בשנים 1998-2002 הוגשו לוועדה המחוזית לתיכנון ובנייה במחוז המרכז 152 בקשות לשימוש חורג.
התופעה ידועה במיוחד בכביש ת"א-נתניה. עשרות ואולי מאות עסקים מסחריים מכל הסוגים, כולל אולמי אירועים ובתי הארחה, נבנו על קרקעות הישובים שפיים, רשפון, געש ואחרים.
המושבים והקיבוצים קיבלו בזמנו את הקרקע בחכירה בתנאים נוחים מהממשלה, הסוכנות ומינהל מקרקעי ישראל, על-תנאי שהקרקע תשמש לפיתוח החקלאות בלבד. בפועל - כפי שקבע בעבר מבקר המדינה בדוחות שלו - נבנו מאות, ואולי יותר, עסקים לא-חקלאיים, על קרקעות אלו. משרד הפנים אומר כי רוב הבנייה הלא-חקלאית נעשתה באמצעות התרים לשימוש חורג שנתנו ועדות הבנייה במקומות שונים.
אסיף אמר היום: "בשנים האחרונות הגיעה תופעה זו לממדים אדירים ומדאיגים. היא פוגעת בנוף, באיכות השטחים הפתוחים ובאופיים ותיפקודם של הישובים. הדבר גם משבש את מערכי התנועה, ומעביר פעילות עיסקית חיונית מהערים לשטחים חקלאיים".
אסיף לא הזכיר את הצד החוקי או האי-חוקי של פעילות זו, כנראה משום שאין זה בתחום סמכותו של משרד הפנים.
