בבדיקה שנעשתה על-ידי אגף שפכי תעשיה ודלקים במשרד לאיכות הסביבה, התברר, כי בישראל נצרכים מדי שנה 1,450 מיליון מ"ק מים שפירים; מתוכם 50 מיליון מ"ק (כ-4%) צורכות מערכות מיזוג האוויר.
לדברי ראש אגף שפכי תעשיה במשרד לאיכות הסביבה, ברוך ובר, התקנת מערכות מקוררות אוויר והסבת מערכות קיימות ישפרו את מאזן משק המים בישראל.
המעבר למערכות מיזוג אוויר שאינן מבוססות על אידוי מים אלא על קירור אוויר, ימנע את השימוש המיותר במים שפירים. לצורך המחשה - צריכת מים של כעשרה ליטר לשעה לטונה קירור, שקולה לצריכת דלי מים מדי שעה לקירור חדר בגודל 20 מ"ר.
מערכות מיזוג אוויר מקוררות מים גורמות לזיהום ולהמלחת מקורות המים - למי מגדלי הקירור מוסיפים כימיקלים למניעת שיקוע האבנית, למניעת הקורוזיה ולחיטוי. חומרים אלו מעלים את ריכוז המלחים במים.
המלחים מוזרמים למערכת הביוב העירונית, ומועברים למכוני הטיהור העירוניים לטיפול בשפכים. בתהליכי הטיפול לא ניתן לסלק מלחים המצויים בשפכים.
כ-70% מהשפכים בישראל מושבים להשקיה חקלאית לאחר הטיפול. המלח גורם לפגיעה בגידולים, להרס מבנה הקרקע ולזיהום מי התהום.
ובר ציין, כי בהתקנת מערכות מקוררות אוויר יש כדאיות כלכלית מהסיבות הבאות:
- מערכות מקוררות אוויר אינן צורכות מים, לעומת מערכות מקוררות מים.
- התחזוקה של מערכות מקוררות אוויר היא נמוכה, לעומת מערכות מקוררות מים.
- אין אגרת ביוב על מערכות מקוררות אוויר, לעומת מערכות מקוררות מים.
כמו כן ציין ובר, כי בשנים האחרונות חלה עלייה מהותית בהתקנות של מערכות מקוררות אוויר בישראל. כיום, כ-65% מהמערכות הנמכרות הן מקוררות אוויר.