שופט בית המשפט העליון, אשר גרוניס, אסר על יבואן לשווק נעליים שייבא לישראל, בטענה כי מדובר בהפרת סימן מסחרי של חברת ADIDAS. בכך דחה בית המשפט בקשת רשות ערעור שהגישה החברה, ואישר במקביל את עמדת המכס, שלא שיחרר מנמל אשדוד את הנעליים לשיווק בישראל.
חברת שהנעל מתאימה בע"מ ייבאה לארץ בחודש דצמבר 2004 שלושה משלוחי נעליים דרך נמל אשדוד. ביום 6.1.05 הודיעו רשויות המכס לחברה על עיכוב הנעליים מכוח הסמכות הנתונה להן, על-פי סעיף 200א לפקודת המכס [נוסח חדש].
הנעליים עוכבו בטענה שהן מפרות את סימן המסחר הרשום של חברתADIDAS SALOMON A.G. זו האחרונה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תובענה נגד "שהנעל מתאימה" ובה ביקשה צו מניעה קבוע, צו להשמדת המשלוח ומתן חשבונות. כתנאי לעיכוב הנעליים במכס הפקידה ADIDAS-SALOMON A.G ערבות בנקאית בסך 80,000 ש"ח. "שהנעל מתאימה" ביקשה סעד זמני של שחרור הנעליים מהמכס עד להכרעה בתובענה. הבקשה נדחתה בביהמ"ש המחוזי וערעור הוגש לעליון.
השופט אשר גרוניס בחן את הסימן, וקבע כי סימן המסחר הרשום של ADIDAS-SALOMON A.G מורכב משלושה פסים מקבילים המרווחים ביניהם בצורה שווה בצד החיצוני של הנעל. הסימן המופיע על נעלי "שהנעל מתאימה", שלטענת ADIDAS-SALOMON A.G מפר את סימן המסחר שלה, מורכב מארבעה פסים מקבילים, שאף הם מצויים על צידה החיצוני של הנעל ומרווחים בצורה שווה. טענת "שהנעל מתאימה" הינה כי הסימן המופיע על הנעלים המיובאות על ידה איננו מפר את סימן המסחר של ADIDAS-SALOMON A.G, שכן אין דמיון מטעה בין הסימנים. העדר החשש להטעיית הצרכנים מבוסס, לטענתה, על הבדלים שונים בין הנעליים. החברה מצביעה על כך שהנעליים המיובאות על ידה הן נעליים זולות עשויות מפלסטיק ונושאות את השם Nuclear. לעומת זאת נעלי ADIDAS-SALOMON A.G הן נעליים איכותיות ויקרות, העשויות ברובן מעור ונושאות את השם Adidas, שאינו דומה בחזותו או בצלילו לשם Nuclear.
כאמור, בית המשפט המחוזי קבע כי קיים דימיון מטעה בין שני הסימנים; אולם, קבע השופט, כי העובדה שבשני המקרים מדובר בפסים אלכסוניים מקבילים בצידה החיצוני של הנעל המצויים במרחק שווה זה מזה, די בה, כדי להפוך את הדמיון בין שני הסימנים לכאורה לדמיון מטעה. יתרה מכן, קבע השופט כי כאשר אנו עוסקים בבחינת הדמיון המטעה, הנעליים לא יוצבו זו לצד זו, באופן שהצרכן יוכל להשוות בין הסימנים ולעמוד על פרטי ההבדלים ביניהם.
יצויין, כי בתי משפט במדינות אחרות, בהן נדונה שאלת הפרת סימן המסחר של ADIDAS-SALOMON A.G, הגיעו גם הפ למסקנה כי השימוש בסימן של ארבעה פסים מקבילים על גבי נעליים מפר את סימן המסחר של ADIDAS-SALOMON A.G. פסק הדין מאזכר רבים מהם.
בית המשפט קבע, כי בדיני הטעייה - כאשר באים לבחון את קיומו של דימיון לעניין הפרת סימן מסחר רשום, צריכה ההשוואה להיעשות בין הסימן הרשום לסימן שנטען כי הוא מפר, ולא בין המוצרים עליהם מופיעים הסימנים (רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ' אמברוזיה סופהרב בע"מ, פ"ד נז(2) 438, 451-450). לכן, השופט לא מצא לנכון להידרש לטענות "שהנעל מתאימה" בדבר הבדלים בין שני סוגי הנעליים, שאינם נוגעים לסימנים עצמם.
לפיכך, החליט השופט, כי הדימיון בין הסימן שמופיע על הנעליים המיובאות, לסימן המסחר הרשום של ADIDAS-SALOMON A.G, הינו, לכאורה, דימיון מטעה. החברה אף לא הצביעה על נזק כלשהו, שאינו ניתן לפיצוי כספי, שעלול להיגרם לה אם הנעליים לא ישוחררו מהמכס ובסופו של יום תובענתה של ADIDAS-SALOMON A.G תידחה.
השופט גרוניס דחה את בקשת רשות הערעור, וחייב את "שהנעל מתאימה" לשלם שכר טירחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח.
-
לפסק הדין המלא
