בית המשפט לתעבורה בירושלים הורה (12.07.05) למדינה לפצות נהגת בסכום של 500 שקלים, לאחר שכתב האישום שהוגש נגדה באשמת נהיגה במהירות מופרזת, היה בלתי קריא לחלוטין.
סניגורה של הנהגת, ביקש לבטל את האישום כולו, וזאת לאור העובדה, שהקטעים היחידים שניתן היה לקרוא בכתב-האישום הם תאריך ומקום ההתייצבות למשפט.
ב"כ המדינה טען, כי לכל הזמנה לדין שניתנת על-ידי שוטר ישנם ארבעה עותקים, העוברים בנייר מיוחד. העותק הראשון והמקורי הוא חומר הראיות, עותק שני לבית המשפט, עותק אחד לנאשם ועוד אחד למענ"א - המחלקה לעיבוד נתונים אוטומטי במטה הארצי של משטרת ישראל. אשר על-כן, יתכן ועקב תנאי העבודה בשטח אין זה אפשרי כי העותק יהיה קריא כפי שרצוי.
בנוסף טען התובע, סניגורה של הנהגת הוא ותיק ומנוסה, וחזקה שיכל לברר את פרטי האשמה קודם לדיון - הן על-ידי בירור עם התביעות, והן על-ידי צילום חומר הראיות וכו'. מעבר לכך, חזקה על שוטר כי יבהיר לנאשם את פרטי האישום וטיבם, וכך אכן קרה במקרה דנן.
שופט בית המשפט לתעבורה, אברהם טננבוים, סירב לקבל את עמדת התביעה. ראשית נקבע, כי אם עותק כתב-האישום אינו קריא, על המשטרה לעשותו מחומר קריא יותר. לחלופין, אם אין מנוס, ייכבדו השוטרים ויעתיקו הדוח בכתב ידם.
בנוסף, פסק בית המשפט, כי אין זה תפקידו של הסניגור לצלם את כתב האישום רק כדי שיידע במה מואשם לקוחו, ועל אחת כמה וכמה, כשלחלק נכבד ממקבלי ההזמנות לדין אין יכולת לשכור להם סניגור.
מדובר בזכות אלמנטרית של האזרח לדעת במה הוא מואשם. כתב אישום שאינו כתוב ומפורט פוגע בזכויות אלו, "ואין 'הסבר שבעל פה' יכול לרפא פגם זה".
"חוששני שסובלנות יתר של בתי המשפט כלפי הרשויות הביאה לתופעה זו. אם היה ברור וחד-משמעי כבר מההתחלה כי כתבי אישום פגומים לא ייסלחו, היו בוודאי הרשויות מוצאות דרך להתגבר על כך. צר לי על שהיינו סובלניים בעבר בעניין זה, אך אין אפשרות להמשיך בדרך זה".
בית המשפט ציין, כי יש ממש בבקשת הסניגור לביטול כתב האישום, אך חשש מפגיעה במטרה החשובה יותר - המלחמה בקטל בדרכים. לאור זאת, בחר השופט טננבוים להטיל על התביעה הוצאות בסך 500 ש"ח, ללא קשר לתוצאות המשפט, ולהמשיך במקביל בהליכים שנפתחו כנגד הנהגת, באשמת נהיגה במהירות מופרזת.
לפסק הדין המלא
