שירה וידידיה הם שמות הילדים הנפוצים בהתנחלויות

מהם השמות הנפוצים לילדים בקרב הישראלים והעולים? מהו שם 'ישראלי'? מהו שם 'יהודי'? כיצד הפכו ימות השבוע לשמות ילדים? כיצד מתבטאת הזהות היהודית-ישראלית בשמותיהם הפרטיים של תושבי שומרון? מדוע מעניקים בקהילות אשכנז ופולין שני שמות פרטיים? מדוע נקראו מקומות במקרא על שמות אברי הגוף כגון "כתף היבוסי", "טבור הארץ", "לשון הים"? היכן "מתחבאת" האלוהות בשמות מקראיים כגון איתמר, איזבל, איכבוד ועוד? נושאים אלו ואחרים ידונו בכנס הבינלאומי השביעי לחקר אוצר השמות היהודיים המתקיים היום (ב', 1.8.05).

"בשנת 1991 הקמנו באוניברסיטת בר-אילן את המפעל האקדמי הגדול ביותר לחקר השמות היהודיים. בסיס המחקר הוא היותו של השם אחד המרכיבים ביסוד זהותו של האדם, והוא משקף תרבות, שורשיות, תודעה פסיכולוגית וערכית, הלכי רוח ואופנה", כך מסביר פרופ' אהרן דמסקי, המייסד והעומד בראש 'המפעל לחקר אוצר השמות היהודיים' באוניברסיטת בר-אילן. עוד מוסיף פרופ' דמסקי כי ניתן להבחין בשמות המבחינים בין שלוש קבוצות: דתיים-לאומיים, חרדים וחילונים. הוא מציין כי אצל הציבור הדתי-לאומי אפשר להבחין בדואליות של הזהות הישראלית של היום, המשלבת מודרניות עם זיקה למסורתיות, משפחתיות ודתיות.

מהו שם ישראלי ומהו שם יהודי? בישראל נמצאת היום קבוצה לא קטנה של עולים מחבר המדינות שאינם יהודים. כיצד השמות שהם נותנים שונים מהשמות שנותנים העולים היהודים? כך למשל, העולים הלא-היהודים נותנים שמות בינלאומיים, אך ניכרת בחירתם בשמות בעלי מקור עברי כגון אילן וליאור, לעומת העולים היהודים שבוחרים פחות שמות בינלאומיים ויותר שמות עבריים כגון: איתי, עידו, עמית, חן ורותם. כל זאת, בהרצאתו של ד"ר אביאל קרנצלר, במסגרת הכנס.

מהו המקור למתן שני שמות לתינוק שנולד? מתי החלה התופעה? מדוע התפשטה בקרב קהילות פולין ואשכנז בלבד? האם התופעה תוצאה של השפעת הנצרות? או שמא דווקא נובעת מהתפתחות פנימית? האם מהשפעה חסידית, האם מקבלית? על כך בהרצאתו של פרופ' יוסף ריבלין מהמחלקה לתולדות ישראל באוני' בר-אילן.

מה מייחד את השמות של תושבי הישובים הדתיים בשומרון? כיצד הם מבטאים יצירה תרבותית חדשה שבה הזהות יהודית והזהות הישראלית משתלבים יחדיו? מהם השמות הנפוצים לילדים בהתנחלויות? מהם השמות המיוחדים? כיצד ההורים הנותנים את השמות מאמצים בחום את הישראליות החדשה? הרצאתה של עפרה מלכה בירנבוים, סטודנטית לתואר שני במחלקה ללשון עברית באוני' בר-אילן.

ישנן מסורות אתניות רבות, שבהן נקראים ילדים על שם היום בשבוע שבו הם נולדו. דוגמאות לכך הם SABATINI האיטלקי NIEDZIELSKI הפולני ושמות משפחה יהודיים המבוססים על השם 'שבת'. אולם שמות משפחה יהודיים הנגזרים מיתר ימות השבוע (כמו השם: מונטג), כנראה נוצרו וחולקו באופן שרירותי על-ידי פקידים לא יהודים. זאת, בהרצאתו של ד"ר מיכאל פולאק מקנדה.