היריבות המתמשכת בין חברת תנובה וחברת טיבון-ויל ממריאה לשיאים חדשים.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה (07.08.05) את עתירתה של טיבון-ויל להוצאת צו מיוחד, המורה לתנובה לפרסם הודעת תיקון והתנצלות לדברים שאמר מנכ"לה, אריק רייכמן, בראיון לעיתון "גלובס", כי בתי המטבחיים של טיבון-ויל דומים לפח אשפה.
לאחר פרסום הראיון באמצע חודש יוני, הגישה טיבון-ויל תביעת דיבה נגד תנובה על סך 4.5 מיליון שקל. תנובה מצידה, טענה בכתב ההגנה כי יש בידיהה הוכחות שטיבון-ויל מוכרת בשר שאינו ראוי למאכל ושתוקפו פג.
במסגרת תביעת הדיבה הגישה טיבון-ויל גם את העתירה לחייב את תנובה בהתנצלות.
סגן-נשיא בית המשפט המחוזי, השופט יהודה זפט, דחה את הבקשה, וקבע כי צו המורה על פרסום התנצלות או תיקון יינתן, על-פי הוראות חוק איסור לשון הרע, רק אם וכאשר תידחה הגנת הנתבע מפני התביעה לגופה.
אי-לכך, נקבע, אין מקום לחייב את תנובה לפרסם את הודעת התיקון וההתנצלות כסעד זמני.
זירת התגוששות אחרת בין שתי החברות מתנהלת עתה במסגרת עתירה לבג"צ שהגישה (02.08.05) חברת "נטו" - בעליה של טיבון-ויל - נגד התיקון לתקן הבשר הטחון הטרי שיזמה תנובה.
במסגרת העתירה נטען, כי ייצורו ושיווקו של בשר טחון טרי מצונן מנוגד לתקנת הציבור, מסוכן לבריאותו, ובאופן כללי אין להתירו לאור התנאים האקלימיים השוררים בישראל.
"נטו" הוסיפה כי היזומה לשינוי התקן באה לתנובה במסגרת רצונה להציף את השוק בבשר טחון טרי, וכי ניתן להשוות זאת לשערוריית "הסיליקון" המפורסמת, שגם אז הפרה תנובה את התקן הקבוע לתועלתה בלבד, כפי שעשתה גם הפעם לצורך שיווקו של הבשר הטחון.
