הממשלה אישרה - ברוב קולות, את הצעת ראש הממשלה אריאל שרון, להקים ועדה ציבורית שתבדוק ותמליץ על דרכי פעולה, שיביאו לשיפור מעמדם של הקיבוצים: המשפטי, ובמיוחד הכלכלי.
ההחלטה התקבלה על-אף התנגדותם החריפה של אנשי ש"ס, שטענו כי אין זה צודק לפעול עתה שוב ושוב - לאחר שניתנו להם הטבות בהיקף של מיליארדים של דולרים - לשיפור מעמדם של הקיבוצים במנותק ממגזרי אוכלוסיה אחרים. בהצבעה תמכו 13 שרים, לעומת 12 שהתנגדו ו-1 שנמנע. שר המשפטים מאיר שטרית, הוא שהגיש פורמלית את ההצעה, וזאת בעקבות פסק דין של בית המשפט . ואולם, שרון הוא שהיה התקיף ביותר בהובלת מהלך זה.
במהלך הדיון היו חילופי דברים קשים בין ראש הממשלה לבין שרי ש"ס. שר הפנים אלי ישי, ושר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, טענו כי הממשלה פועלת שוב כדי להיטיב עם הקיבוצים, שכשלו בעסקיהם. שרון טען, כי יש להבטיח לאנשי הקיבוצים פרנסה ראויה ופנסיה לעת זיקנה. השר בניזרי ביקר זאת, ואמר כי איש לא הבטיח לאביו - שעבד יותר מ-40 שנה במפעל בצפון ונלחם את כל מלחמות ישראל, פנסיה לעת זיקנתו; ואם כך, מדוע יש להעדיף דווקא את הקיבוצניק שעבד ברפת, ולדאוג לו לפנסיה?
על-פי החלטת הממשלה, תיבדוק הוועדה הציבורית ותמליץ, האם ההגדרה הקיימת עונה על צורות החיים השונות המתהוות בקיבוצים; תיתן דעתה למכלול היחסים בין הפרט והקיבוץ - האגודה השיתופית; תתייחס לסוגיית רישום זכויות הקיבוץ בדירות על-שם חברי הקיבוץ ולהשלכותיה, לרבות בהקשר של הגדרת הקיבוץ.
הוועדה תסיים את עבודתה בתוך שישה חודשים. חברי הוועדה שמונו: פרופ' אליעזר בן-רפאל (יו"ר), פרופ' נעמי כרמון, פרופ' בן-ציון ברלב, פרופ' אהרון נמדר, ד"ר אריאל הלפרין, נתן טל, גבי ברגיל, נחום ברוכי, יורם קרין, דובי הלמן, יעקב גדיש וגדליה גל.
עבודתה של הוועדה תלווה על-ידי צוות בינמשרדי שיכלול נציגים, ככל שידרש, ממשרד ראש הממשלה, משרד העבודה והרווחה, משרד התשתיות הלאומיות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד המשפטים, משרד הפנים, משרד האוצר, מינהל מקרקעי ישראל, המוסד לביטוח לאומי ונציבות מס הכנסה.
המלצות הוועדה בנושאים הנוגעים למערך הזכויות והחובות שבין הקיבוץ וחבריו לבין המדינה, יגובשו בתיאום והסכמה עם הצוות הבינמשרדי כולו.
הוועדה הציבורית הוקמה מאחר והתהליכים החברתיים והכלכליים המתרחשים מזה מספר שנים בקיבוצים רבים, עוררו דיון ומחלוקות בקרב התנועה הקיבוצית בדבר מהותו של הקיבוץ, וכן נוכח עתירות שהוגשו לבית המשפט העליון, שחייבו פתיחת נושא זה מהיבטיו המשפטיים. לאור השינויים בנו נציגי התנועות הקיבוציות - התק"מ והקיבוץ הארצי אל שר העבודה והרווחה וביקשו להרחיב את הגדרת הקיבוץ כך, שתכלול מאפיינים של קיבוץ חדש, לרבות אפשרות לבעלות הפרט על הקניין בנסיבות מסויימות ותקציב אישי דיפרנציאלי.
אל מול פניות אלה הגיעו פניות מגופים אחרים - נציגי הקיבוץ הדתי ונציגי קיבוצים מסוימים המשתייכים לתק"מ, המתנגדים לשינוי הגדרת הקיבוץ הקיימת, בין היתר מטעמים של אידיאולוגיה וחשש לפגיעה במרקם החיים הקיבוצי המסורתי.
ראש הממשלה ציין בדבריו, כי מדובר ביישובים שקבעו את גבולות המדינה והחזיקו אותן במשך עשרות שנים. שרון טען, כי קיבוצים אלה לחמו למען הקמת המדינה, ולכן עתה יש לסייע ולאפשר להם עתיד כלכלי.
