כ-40,000 צנתורים נערכים מידי שנה בישראל ולמעלה מ-30% מהמגיעים לבית החולים עם תעוקת לב עוברים צנתור - בין אם למטרות אבחון בלבד, ובין אם למטרה טיפולית של פתיחת עורקים סתומים.
פרופ' שמואל בנאי, מומחה למחלות לב וקרדיולוג בכיר בבית החולים "הדסה עין כרם" בירושלים, מעניק 10 עובדות שכדאי לדעת אודות הצנתור. להלן ההמלצות
1. צנתור אבחוני של עורקי הלב נחשב לבדיקה לכל דבר. באמצעותו ניתן לבדוק האם נחסמו עורקים כלשהם וכן ניתן לבחור את הטיפול המתאים ביותר לחולה;
2. תוצאות הצנתור מוסרטות ונשמרות בארכיון דיגיטלי בבית החולים;
3. החולה אינו מורדם בהרדמה מלאה במהלך הצנתור. להיפך, הוא נמצא במצב של ערות, כיוון שעליו לשתף פעולה עם הרופאים במהלך הבדיקה;
4. במידה שבצנתור האבחוני נמצאו חסימות או היצרויות בעורקי הלב, ניתן להמשיך מייד לשלב של צנתור טיפולי, במהלכו פותחים את הסתימות בעורקי הלב;
5. לצורך הצנתור מתבצעת הרדמה מקומית בלבד - בדרך כלל באזור המפשעה;
6. הצנתור האבחוני אינו נחשב לניתוח והוא נמשך כ-10-30 דקות בלבד בממוצע. השלב הטיפולי נמשך כ-30-90 דקות נוספות;
7. הצנתור אינו כואב, אך חשוב לדווח על תחושות מטרידות, כגון: בחילה, כאב באזור מסוים וכדומה;
8. הצנתור הטיפולי הוא הטיפול המועדף היום במקרה של חולים המגיעים עם התקף לב - הוא מהיר ויעיל, ויחד עם טיפול תרופתי משולב של אספירין ופלויקס, למניעת קרישת דם, אחוזי ההצלחה שלו גבוהים יותר;
9. השילוב של תרופות הדור החדש וטכנולוגיה מתקדמת מאפשר היום לטפל במספר רב של חסימות והצרויות בעורקי הלב בצנתור טיפולי - מצבים שבעבר הלא-רחוק היו מחייבים ביצוע ניתוח מעקפים;
10. הסיכונים שבביצוע הצנתור נמוכים מאוד, ולכן התפיסה כי נעשים "צנתורים מיותרים" רבים היא מוטעית והמידע שמתקבל על הלב הוא רב.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
