במסגרת ביקורו של שר התשתיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר, באנקרה בירת טורקיה הועלה נושא רכישת המים מטורקיה שבמהלכן הודיעו צוותי העבודה הטורקים, כי מפעל MANAGVAT להפקת מים שפירים שהיו אמורים להגיע לישראל במסגרת ההסכם המדיני בין הצדדים, עומד על סף הפרטה, ולפיכך הם סבורים, כי יהיה צורך בשינוי ההסכם.
במרס 2004 חתמו שתי המדינות על הסכם לאחר מו"מ שנמשך ארבע וחצי שנים ליבוא 50 מיליון מ"ק בשנה של מים שפירים (מי שתייה) מטורקיה לישראל לתקופה של 20 שנה שיסופקו מנהר מנגבט. על ההסכם חתמו בשעתו מנכ"ל משרד החוץ הטורקי, אור זיאל, ומנכ"ל משרד החוץ, יואב בירן. המים שישראל הייתה אמורה לייבא מטורקיה היו אמורים להוות 3% בלבד מהמים השפירים שצורכת ישראל בשנה.
הנושא עלה בשיחות של בן-אליעזר עם ראש ממשלת טורקיה, רגי'פ טאיפ ארדואן שהתקיימו היום (ג',11.10.05). לדברי בן-אליעזר, מדינת ישראל מחויבת להסכם המדיני בין שני הצדדים.
"מעבר להסכם הנוכחי, הובהר לנציגים הטורקים, כי יש מקום לבחון הנחת צינור מים מטורקיה לישראל, שכדאיותו על-פני הובלה ימית גדולה יותר, אך לשם כך ידרשו הטורקים לסייע במציאת לקוחות נוספים, בהם הרשות הפלשתינית, ירדן ולבנון". לדברי בן-אליעזר, הטורקים הסכימו לבחון את הנושא בחיוב.
בהסכם המוגדר כ"הסכם מדיני" ולא מסחרי, ישראל התחייבה לקנות מיליארד מ"ק מים שפירים בחוזה אספקה ל-20 שנה, עם אופציה להארכה ל-5 שנים נוספות. ביצוע ההסכם הוטל על נציבות המים בישראל ועל רשות המים הטורקית DSI, ונקבע כי ממשלות טורקיה וישראל יערבו להתחייבויות המסחריות שהנציבות והרשות הטורקית יקבלו על עצמן.
בהסכם לא נקבעו לוחות הזמנים, ומוביל המים עדיין לא נבחר. בהסכם אין גם נוסחה למחיר המים, אך על-פי הערכות, מחיר המים במתקן ההטענה בטורקיה יהיה 13-18 סנט למ"ק, ובתוספת ההובלה, כ- 70-80 סנט למ"ק. מחיר המים עשוי היה להסתכם בכדולר למ"ק.
על-פי אומדנים אלה צפויה הייתה ישראל לשלם תמורת המים כ-50 מיליון דולר בשנה. עוד נקבע, כי אם החברה המובילה תהיה טורקית, ייכלל מחיר ההובלה בהסכמים לרכש גומלין OFF - SET שבין המדינות.
ההסכם מבוסס על ההצהרה המשותפת שפירסמו רה"מ אריאל שרון ושר האנרגיה הטורקי באוקטובר 2002, שאושרה על-ידי ממשלת ישראל.
