מנהיגי אירופה פתחו בפסגה, לא רשמית, בה ידונו באתגרים הכלכליים של הגלובליזציה. את הוועדה יארח ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, והיא תתקיים בהאמפטון קורסט. בלייר משמש כיום בתפקיד נשיא האיחוד האירופי.
המנהיגים צפויים לדון בדרך שבה אפשר יהיה להתחרות בארה"ב, סין והודו, ובנוסף בדרך להשבת האמון באיחוד, אשר לאחרונה ספג כמה "מכות" כגון ההצבעה בנושא החוקה, בתקציב האיחוד לשנת 2007 ועוד.
בלייר פרסם כמה מחקרים והצעות בנושאים כגון מחקר ופיתוח, מדיניות אנרגיה, חינוך אקדמי וזכויות הורים בעבודה. בין הצעותיו - מדיניות אנרגיה אירופית המתוכננת להפחית את רגישות האיחוד האירופי לזעזועים בתחום גז ונפט בשל תלותו בספקיות מחוץ לגוש האירופי.
הודו וסין הופכות להיות איום הולך וגדל על הכלכלה. לאחר תקופה ארוכה של סטגנציה שתי המדינות, המהוות כמעט שתי חמישיות מאוכלוסיית העולם, מדווחות על צמיחה בכלכלה מעבר לשיעורים שבשני העשורים הקודמים.
בלייר אמר בנאום בפרלמנט בשטרסבורג: "אני חושב שזה מוסכם באופן כללי באירופה שאנחנו צריכים לקדם את אירופה ואנחנו צריכים לקדם אותה בכיוון הנכון. השאלה היא איך אנחנו עושים את זה".
ועידה נוספת צפויה להתקיים גם בדצמבר. בלייר אומר כי שתי הוועידות יספקו את ההסכמה על הכיוון הנכון לכלכלתה של אירופה, קביעת סדרי עדיפויות, והחלטה על התקציב.
בין היתר יתמודדו המנהיגים האירופים בפסגה עם הריחוק של צרפת, שגם דחתה את החוקה האירופית והצביעה נגדה, וגם מעוניינת לשמור על כלכלה חברתית ומתנגדת לכך שהאיחוד יצטמצם לאזור סחר חופשי בלבד. בלייר, מנגד, כמו נשיא הנציבות האירופית, ז'וזה מנואל ברוזו, מעוניין שהאיחוד יפנה לכיוון של שוק חופשי על-מנת להקטין את האבטלה ולהתמודד, כאמור, עם סין, הודו וארה"ב.
במקביל לניסיון של אירופה להתמודד, בין היתר, עם המעצמה האמריקנית וליצור גוש אחיד ועצמאי, אשר מהווה לה תחרות, פורסם לאחרונה
מסמך של ארגון החינוך,
המדע והתרבות של האו"ם (אונסק"ו) אשר מאפשר למדינות החברות בארגון להגן על תרבותן מפני הגלובליזציה.
בריטניה תמכה בהצעה, אשר אומרת כי "שירותים וסחורות תרבותיים הם בעלי אופי מיוחד" וכי למדינות יש את הזכות "לאמץ, להחזיק וליישם מדיניות וצעדים הנראים כמתאימים להגנה ולקידום של השוני בהתבטאות התרבותית בשטחן".
ארה"ב, כצפוי, התנגדה לכך ואף הגישה תיקונים לטיוטת הנוסח, אותו כינתה כ"פגום". שגריר בריטניה באונסק"ו, טימותי קראדוק, שדיבר בשם האיחוד האירופי, אמר כי טיוטת הנוסח "קוהרנטית, כתובה בצורה מאוזנת, ותואמת את עקרונות החוק הבינלאומי וזכויות האדם הבסיסיות".
מדובר ביוזמה צרפתית-קנדית אשר זכתה לתמיכה נרחבת והוגדרה כ"סטירת לחי לאימפריאליזם התרבותי של ארה"ב". סעיפי האמנה מצטיירים כפוגעים בחופש הביטוי כאמצעי הגנה לתרבות המקומית - היא מאפשרת למדינות לפקח על הסרטים המגיעים לתחומיהן, לסבסד את תעשיית הקונוע המקומית ולהגביל את השמעת מוזיקה ותכנים זרים בשידורי הרדיו והטלוויזיה.
