הקפדה על שימוש באנטיביוטיקה ובחומרי חיטוי בבתי חולים עושה דווקא את הפעולה ההפוכה - מגבירה את סיכון המטופלים לסבול מזיהום חיידק קטלני. כך אומר (יום ד', 2.11.05) מרק שפיגלמן, פרופ' אורח במרכז קובין למחלות מידבקות וטרופיות, בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית.
פרופ' שפיגלמן מבסס את עמדתו מתוך דוח שפורסם לאחרונה ברשת החדשות BBC, לפיו נמצאו עדויות על זיהומים חיידקיים במטופלים בבתי חולים ציבוריים בבריטניה (החמורים ביותר באירופה), בעיקר זיהומים של החיידק הקטלני MRSA (סטפילוקוקוס אוראוס עמיד מתיצילין). על אף שהחיידק מסתובב זה 40 שנה, הוא עודנו מצוי אך ורק בבתי חולים.
שפיגלמן טוען במאמר המופיע במהדורה המקוונת של כתב העת the Annals of the Royal College of Surgeons of England באנגליה, כי ההקפדה על שימוש באנטיביוטיקה ועל קרצוף הידיים בסבון מחטא (אנטיספטי) עשויה למעשה לגרום להתפתחות צורות אלימות יותר של חיידקים שיפגעו במטופלים. זאת משום שצעדי מנע אלו משמידים את החיידקים המועילים בעוד שהחיידקים "הרעים" לומדים לשרוד לאחר שהם מסתגלים לאמצעים המופעלים נגדם.
לדבריו, מאחר וזנים שונים של חיידקים אינם נמצאים בדרך כלל על אותם משטחים, עדיף לאפשר לחיידקים "הטובים" לחיות בסביבת בית החולים וכך ליצור סוג של הגנה טבעית נגד הזנים הקטלניים.
שפיגלמן הציע לבצע ניסוי של בתי חולים חופשיים מאנטיביוטיקה, שבהם חיידקים בלתי מזיקים יחיו בחופשיות מבלי שייווצר 'תמריץ' סביבתי להתפתחותם של זנים אלימים יותר. מטופלים שיזדקקו לאנטיביוטיקה יועברו לבתי חולים אחרים, בהם כמקובל ניתנת אנטיביוטיקה. רופאים בבתי חולים חופשיים מאנטיביוטיקה לא ייכנסו לבתי חולים שמשתמשים בהם באנטיביוטיקה. "מחובתנו להתחיל לטפל בגורם ולא בתוצאה של מחלה זו", אמר.
בהתאם-לכך הוא מציע, כי רופאים יטבלו ידיהם בתמיסות רוויות בחיידקים בלתי מזיקים, כמו "יוגורט ביו-פעיל", לאחר שירחצו את הידיים בחומר חיטוי. גישה זהה צריך אולי לאמץ כאשר מטפלים ברקמות של חולים העוברים ניתוח.
