אנשים הסובלים משיעול כרוני שנמשך יותר משלושה שבועות סובלים לעיתים קרובות מירידה משמעותית באיכות חייהם.
חוקרים ממרפאת מאיו מסבירים כי ישנם מספר גורמים לכך, כולל חרדה מהאפשרות של מחלה רצינית, חוסר נוחות פיסית, כעס ותסכול מהשיעול התמידי ותשומת הלב המביכה מהסביבה. חולים אלה עלולים גם לסבול מחוסר סובלנות של הסביבה וממצב בו בני הזוג שלהם ייצאו מחדר השינה.
החוקרים סקרו 146 חולים עם שיעול כרוני שדירגו את בעיותיהם הרציניות ביותר:
- הפרעה לסגנון החיים ולשעות הפנאי.
- ביקורים תכופים אצל הרופא ובדיקות.
- הפרעה בשינה.
- הפרעה במפגשים חברתיים.
- תגובה של אנשים אחרים לשיעול.
- תסכול, אי שקט וכעס.
מן הסקר עולה כי שליש מהחולים בשיעול הכרוני, שהיו צעירים מ-65, אמרו כי בני הזוג, או השותפים לחדר, יצאו מחדר השינה. הפרעות בשינה שנגרמו מהשיעול הכרוני הביאו גם לתשישות בשעות היום ולעייפות אצל חלק מהחולים.
חולים רבים חשו תסכול מהתהליך הארוך והאיטי של האבחון והטיפול בבעייה הגורמת לשיעול הכרוני.
לעיתים קרובות קיימת מידה מסויימת של תסכול וכעס אצל חולים עם שיעול כרוני והסיבה לכך, בעיקר אצל חולים שאינם מעשנים ולא סובלים מבעיות במערכת החיסונית, היא גישת האבחון שהיא סיסטמטית ונעשית למעשה על דרך השלילה של סיבות מסתברות העשויות לגרום לגירוי. אין בדיקה אחת שתוכל לקבוע מה גרם לשיעול הכרוני וגם לאחר הערכה קפדנית, האבחון עדיין עשוי להיות לא ברור.
הדוח על הסקר הוצג השבוע בכינוס השנתי במונטריאול של הקולג' האמריקני לרופאים בתחום בית החזה.
החוקרים הסבירו כי הם מנסים לחקור כיצד שיעול כרוני משפיע לרעה על החולה מבחינה חברתית, פסיכולוגית ופיסית. חשוב כי אנשים הסובלים משיעול כרוני יזכו לאמפטיה ויידעו כי יש רופאים שעובדים כדי לעזור ולהבין את הבעייה. עבור חולים הסובלים משיעול כרוני, הסבל הפסיכולוגי והפיסי הם סיבות חשובות ביותר לחפש אחר עזרה רפואית.
