בית המשפט הגבוה לצדק דחה (ה', 17.11.05) את בקשתם של ג'אברין סאברין - אזרחית ישראלית, ויחיא אחמד תאופיק - תושב איו"ש, לאיחוד משפחות ולמתן צו על-פיו יימנע גירושו של הבעל מהארץ, וזאת בשל העובדה כי הבקשה הוגשה לאחר הוצאת צו השעה המקפיא את הטיפול בנושא.
בבסיס שינוי המדיניות בנושא עומדת החלטת הממשלה מיום 12.05.02, לפיה הוקפא הטיפול בבקשות חדשות לאיחוד משפחות, בין היתר כאשר בן הזוג הוא תושב השטחים, וזאת בשל הצורך בגיבוש מדיניות חדשה באשר לטיפול בבקשות אלה, נוכח המציאות הביטחונית.
כשנה מאוחר יותר, באוגוסט 2003, פורסם חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), אשר הוארך בהוראות שעה נוספות מעת לעת, והמעגן את עיקרי החלטת הממשלה.
כנגד ההחלטה והוראת השעה שבחוק תלויות ועומדות כיום מספר עתירות עקרוניות, הממתינות להכרעת בית המשפט. בין לבין, התקבל ביולי השנה תיקון לחוק האזרחות והכניסה, ובו נקבעו חריגים להוראת השעה, שעל פיהם רשאי שר הפנים, לפי שיקול דעתו, לאשר בקשת תושב איזור יהודה ושומרון למתן היתר לשהייה בישראל במקרים ספציפים. דוגמה למקרה כזה, שלא היתה רלוונטית לבקשה דנן, הינה כאשר מדובר בתושב האיזור שגילו מעל 35, וזאת לצורך מניעת הפרדתו מבת זוגו השוהה כדין בישראל.
לפי הנטען בעתירה, נישאו בני הזוג בשנת 97' ופנו בבקשה לאיחוד משפחות בישראל. מתשובת המדינה לבית המשפט עלה, כי בקשתם הוגשה רק באמצע חודש מרס 2003, ומספר ימים מאוחר יותר נשלחה אליהם הודעה, לפיה בקשתם לאיחוד משפחות נדחית בשל הוראת השעה.
אי-לכך, טען בא-כוח המדינה, דין העתירה להידחות על הסף, הן נוכח שיהוי בהגשתה, והן בשל היעדר עילה - לאור הוראת השעה שנקבעה בנושא.
הרכב שופטי העליון (אדמונד לוי, עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין) בחן את טענות הצדדים, ובחר לדחות את העתירה על הסף.
"העותרים לא הציגו תשתית עובדתית כי פנו בבקשה לאיחוד משפחות טרם החלטת הממשלה וטרם חקיקתה של הוראת השעה, ומשכך חל על בקשתם, כל עוד לא הוכרעו העתירות, הדין החל על כלל הבקשות שהוגשו לאחר מועד זה. אף אין עניין העותרים בא, על פני הדברים, בגדרי החריגים האמורים בחוק האזרחות והכניסה לישראל".
בשולי הדברים, ולאורה של ההחלטה הברורה מראש במקרה דנן, הוסיף בית המשפט, כי "ראוי שעורכי דין היועצים לעותרים שונים בתחום זה יעמידו אותם על המצב המשפטי הקיים, כדי שלא להוציא הוצאות על עתירות סרק".