חנן פורת מוכן לקבל הסכמים אזרחיים, לרבות הסכמים בין גבר לגבר כנהוג בחברה דמוקרטית, ובתנאי שלא יקראו לכך נישואין. הדברים נאמרו (יום ג', 29.11.05) במוסד החינוכי "מבואות עירון" במסגרת "נושא משותף" שנערך תחת הכותרת "אידיאולוגיה, חוק ומה שביניהם". האירוע החינוכי נועד להיכרות עם הפוליטיקה הישראלית ונמשך יומיים.

תפקידו היה לגרום לתלמידים לעצב ולהציב לעצמם חזון ראוי לשמו, לנסות לנתח את מצב החברה הישראלית ולראות מה הם עצמם יכולים לעשות על-מנת להגשים את מה שנתפס בעיניהם כחברה ראויה.

לבסוף התקיים רב-שיח בהשתתפות יו"ר סיעת "מרצ-יחד", חה"כ יוסי ביילין, וחה"כ לשעבר, הרב חנן פורת, ממעצבי האידיאולוגיה הדתית לאומית וראש עמותת אורות חסד, המסייעת לנזקקים. הסימפוזיון היה ער והחניכים גילו מעורבות רבה לדברים שעלו.

"בלי קשר למיניות"

בשיחת הבהרה עם Nfc הבהיר פורת, כי כלל לא התייחס למה מגיע או לא מגיע לזוגות שכאלו אם יקשרו ביניהם קשר. לדבריו, מי שהעלה את הנושא היה יוסי ביילין, שטען כי בחשיבה המיושנת שלנו אנו מונעים יצירת קשר זוגי בין אנשים חד-מיניים. בתשובתו לביילין אמר פורת, כי אין לו בעיה ששני אנשים יקשרו ביניהם קשר, כמו שני חברים הרוצים לקשור גורלם זה בזה כמו זוג נשוי, גם אם אינם הומואים, כאשר המדובר בכל מיני הסכמים שהם חותמים ביניהם כמו חלוקת רכוש - זוהי זכותם המלאה על-פי חוק לעשות כן. אותו דבר לגבי אב ובנו, או אב וביתו או שני זקנים, אך מכאן ועד לבוא ולקרוא להסכמים בין שני אנשים בשם השיקרי "נישואים" ולתת לזה גושפנקא הדרך ארוכה.

חנן פורת אמר, כי הוא אינו נותן שום לגיטימציה ליחסים הומוסקסואלים של הומואים ולסביות, האסורים על-פי ההלכה, וכי הוא בטוח שאף יוסי ביילין עצמו לא יסכים לכל ברית זוגית כמו גילוי עריות שבין אח לאחותו. פורת מבהיר כי כל התייחסותו לכריתת ברית מבחינת התקשרות חוזית בין אנשים גרידא, בלי שום קשר למיניותם.

מדינה יהודית ודמוקרטית

עיקר הדיון נסוב על זכותו של העם היהודי על הארץ, על דרכים לפתרון הסכסוך הפלשתיני-ישראלי ועל דילמות הקשורות לקו אדום מוסרי בכל הקשור לרצון של כל אחד מהמשתתפים להגשים את האידיאולוגיה שלו.

פורת וביילין ציינו כי שניהם שותפים לרצון לכונן מדינה יהודית ודמוקרטית, אך הדגשים שונים. בעוד שביילין מדגיש את הדמוקרטיה שם פורת דגש על היהדות. פורת דיבר בעיקר על הסיבה שהעם היהודי נמצא בארץ-ישראל. וביילין דיבר על מדינת ישראל כמקום הכי בטוח לעם היהודי, ועל הזיקה ההיסטורית לארץ-ישראל.

יש קו אדום

בהתייחסם לקו האדום במאבק הפוליטי אמר יוסי ביילין, כי בין המחנות השונים יש דברים משותפים רבים והאחדות חשובה מאוד לקיום המדינה, אך גם החוק. "אני חייב לקיים את החוק, אף אם הוא מנוגד לעמדתי, ולכן כאשר היו פגישות בין אנשי שמאל לאש"ף בשנת 85' נמנעתי מלהשתתף בהן, משום שהיו בניגוד לחוק", אמר.

פורת השיב כי יש לקבוע גבולות מאבק. לדעתו השתטחות על הכבישים היא לגיטימית למרות היותה מנוגדת לחוק, כשם שבזמנו הצהירו אנשי שמאל שיעשו מעשים חמורים הנוגדים את החוק למניעת טרנספר לערבים, אך מבחינתו הקו האדום הוא לא להרים יד, לא משום שהדבר מנוגד לכללי המשחק הדמוקרטי, אלא כי רק כך, הוא מאמין, תימנע מלחמת אחים בין יהודים.

לדבריו, יש דברים שמבחינה מוסרית יסודית אינם מסורים להכרעת הכנסת, ובהם קיים הכלל "לא תהיה אחרי רבים לרַעות". פורת הזכיר לדוגמא היבטים גזעניים, כמו פסילת עדה או ציבור על-רקע גיזעי, ביטול חוק השבות ומניעת יהודים מלעלות ארצה. "אלו דברים שהם מאושיות היסוד, וכך גם טרנספר גזעני, שרק בשל מוצאו האתני של אדם מגרשים אותו מחבל-ארץ", אמר כשהוא מתייחס לפינוי מחבל-עזה.

"שרון הונה את בוחריו"

"אם רוצים מדינה יהודית-דמוקרטית חייבים לסגת מרוב השטחים, אחרת לא תהיה לנו מדינה דמוקרטית או יהודית", פרס ביילין את משנתו הרעיונית. הוא קבל על כך שמאז התחלת מפעל ההתנחלות ביש"ע "הושקעו בהתנחלויות כ-70 מיליארד ש"ח, שבאו על-חשבון עיירות הפיתוח ועל-חשבון משטר של צדק חברתי".

אחד התלמידים שאל את פורת מה היה צריך שרון לעשות, ופורת השיב שאחרי שהונה את ציבור בוחריו היה עליו לכל הפחות לעשות את הדבר האלמנטרי ולהביא את השאלה למשאל-עם או ללכת לבחירות, אך הוא פחד להפסיד.

בסיכום השיח, אותו יזמו אורי תומר ואבישי גרוסמן ממבואות עירון, סיכמו פורת וביילין, כי יש לסיים את הסכסוך בעם בצורת הידברות, ולא בצורה אלימה.

במסגרת הלימודית שקיים "מבואות עירון", כלל הנושא שלושה חוגי דיון שעסקו בנושאים אלו. כמו כן התקיימה הצגת אימפרוביזציה שהמחישה את הדילמות שבפניהם עומדת החברה הישראלית ועומדים החניכים.