דוח גנוז של האיחוד האירופי בנושא פעילותה של ישראל במזרח ירושלים ובסביבתה, ממליץ לחדש, לאלתר, את פעילות האוריינט האוס (מטה אש"ף ומרכז הפעילות של הרש"פ במזרח ירושלים, נסגר באוגוסט 2002), ולחזק את פעילות ונוכחות הרשות הפלשתינית במזרח העיר. הדוח, שכולל 27 סעיפים וכן שורה של המלצות, מסתמן כאחד הקשים, מהשנים האחרונות, מבחינת ישראל.

פרטי הדוח הגנוז הודלפו במלואם לאתר האינטרנט AMIN.ORG (בשפה הערבית), ופרטיו מובאים כאן לראשונה בכלי תקשורת ישראלי. לפני כשבוע וחצי פרסם עיתון הארץ את דבר גניזת הדוח שהוכן על-ידי הקונסולים של האיחוד במזרח ירושלים. הסיבה לגניזת הדוח נעוצה בהתחממות היחסים בין ישראל לאירופה.

בעוד שמזרח ירושלים "תופסת מקום מרכזי עבור הפלשתינים", ישראל מעוניינת לספח אותה, על-פי הדוח. האיחוד האירופי מדגיש, כי מעולם לא הכיר בסיפוח מזרח ירושלים למדינת ישראל כפי שהדבר מעוגן בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, מ-1980. "ישראל", נכתב בדוח, "פוגעת בסיכויים להגיע להסכם קבע בסוגיית ירושלים, באופן שאף פלשתיני אינו יכול להסכים לו... ובסיכויים שמזרח ירושלים תהיה בירת הפלשתינים במסגרת פתרון של שתי מדינות".

הגבעה הצרפתית ורמות - "התנחלויות"

בדוח נמתחת ביקורת חריפה על פעילות הבנייה שמבצעת ישראל בירושלים ובסביבה: תחילה במה שמכונה בדוח "התנחלויות חדשות בעיר העתיקה ובשכונות הפלשתיניות הסמוכות לה" - סילוואן, ראס אל-עאמוד, א-טור, ואדי אל-ג'וז ושייח' ג'ראח; לאחר מכן ב"גושי ההתנחלות הקיימים על אדמות מזרח ירושלים" - רמות, רכס שועפת, הגבעה הצרפתית בואכה תלפיות מזרח, הר חומה וגילה; ולבסוף, ב"ירושלים רבתי המחברת בין ירושלים וגושי ההתנחלויות" גבעת זאב, מעלה אדומים (לרבות אזור E1) וגוש עציון, לכיוונים צפון, מזרח ודרום בהתאמה.

עוד נטען בדוח, כי ישנה האצה בבנייה בתוך מזרח ירושלים, וזו באה לידי ביטוי באיכלוסם של קרוב ל-190 אלף "מתנחלים" במזרח ירושלים, רובם ב"גושי ההתנחלות הגדולים", דוגמת פסגת זאב. האיחוד קובע כי ישראל מכנה את השכונות היהודיות במזרח ירושלים "שכונות" ולא "התנחלויות" משום שהן ממוקמות בתחומי עיריית ירושלים. ואולם, "האיחוד האירופי ורוב הקהילה הבינלאומית אינם מכירים בסיפוח הישראלי החד-צדדי של מזרח ירושלים ורואים במה שמכונה 'שכונות' במזרח ירושלים - התנחלויות בלתי לגיטימיות כמו יתר ההתנחלויות".

"מדיניות של דילול אוכלוסיה ערבית"

לפי הדוח, בלב השכונות היהודיות בעיר העתיקה "משתמשות קבוצות מתנחלים יהודיות קיצוניות באמצעים שונים כדי להשתלט על אדמות ורכוש פלשתיני", אם בכוח ואם תוך ניצול מצוקתם הכלכלית של תושבי המקום הפלשתינים. זאת לרוב במימון זר, ובידיעת ובתמיכת הממשלה. "ישנן גם תוכניות לבנות התנחלות יהודית גדולה ברובע המוסלמי", נמסר בדוח. לחלק מאותן "התנחלויות" אין אישורי בנייה, וחרף זאת, הן לא נהרסות על-ידי הרשויות.

הביקורת לא פוסחת גם על גדר ההפרדה במזרח ירושלים. "היא אינה כפופה רק לשיקולים ביטחוניים... (והיא) מפרידה בין פלשתינים לפלשתינים, ולא רק בין פלשתינים לישראלים". 55 אלף מתוך 230 אלף תושבי מזרח ירושלים הפלשתינים נותרים מחוץ לגדר, בייחוד באזור שועפת. הדוח מדבר על קושי רב בהשגת אישורי בניה על-ידי פלשתינים במזרח ירושלים ועל הרס מאות בתים שנבנו בצורה לא חוקית בשנים האחרונות. בדוח נטען עוד, כי הרשויות מנהיגות מדיניות מכוונת של דילול האוכלוסיה הערבית במזרח העיר באמצעות הגירה שלילית.

סוגיית ירושלים - למו"מ

בין ההמלצות: פרסום הודעות ברורות מצד האיחוד האירופי והקוורטט שמדגישות כי סוגיית ירושלים תיוותר למו"מ בין שני הצדדים, ועל ישראל להימנע מכל הצעדים שמטרתם לרוקן את המו"מ מתוכנו; בחינת אפשרות לפרסום הודעה המתמקדת בירושלים במהלך כינוס המועצה לעניינים כלליים וקשרי חוץ של האיחוד GAERC (General Affairs and External Relations Council) בחודש ינואר 2006, ופרסום הודעה דומה על-ידי הקוורטט;

ההודעות עשויות לכלול קריאה לפתיחה מחדש של המוסדות הפלשתינים במזרחי ירושלים, כמתחייב ב'מפת הדרכים', ועל-מנת להעביר מסר לפלשתינים שהקהילה הבינלאומית לוקחת בחשבון את חששותיהם ברצינות ונוקטת צעדים בשטח; כמו כן ארגון פגישות פוליטיות-מדיניות עם הרשות הפלשתינית במזרח ירושלים, לרבות עם בכירים בדרג שרים; תביעה מממשלת ישראל לשים קץ ליחס המפלה כלפי הפלשתינים במזרח ירושלים, בעיקר בכל הנוגע לאישורי עבודה ובניה, והרס הבתים; וקידום פרויקטים במזרח העיר.