הפורום הכלכלי העולמי שואף לעמוד באתגרים רבים, שבין העיקריים בהם התמודדות עם עלייתן של סין והודו, שאחת מתוצאותיה תהיה דה-אמריקניזציה בעולם. כך אמר אמש (שבת, 3.12.05) פרופ' קלאוס שוואב, מייסד ויו"ר הפורום הכלכלי העולמי-דאבוס (WEF) ומייסד קרן שוואב ליזמות חברתית, בפתיחת ועידת העסקים של ישראל, שעורך העיתון "גלובס".

לדבריו, 8% צמיחה כלכלית מדי שנה, משמעם כי בעוד דור אחד, ב-2040-2050, כלכלת סין תהיה בגודלה של כלכלת ארה"ב והודו תלך בעקבותיה.

על העולם להיות מודע לתוצאות האפשריות של עליית שני הכוחות הגדולים, אמר פרופ' שוואב: שאחד מהם הוא הדה אמריקניזציה לצד יותר ויותר מותגים המגיעים לסין והודו והופכים ידועים. התוצאה השנייה, לדבריו, היא תחרות עולמית על המשאבים, כאשר סין היא כיום צרכן חומרי הגלם הגדול בעולם בתחומים רבים. בהם, בשר, אלומיניום וחיטה, בעוד אה"ב היא צרכנית גדולה יותר רק של אנרגיה.

השפעת התחרות על המשאבים, צופה פרופ' שוואב, תתבטא גם במדיניות החוץ של מדינות רבות, שתהיה מושפעת מהצורך שלהן באבטחת משאבים.

תוצאה שלישית של תהליך עלייתן של סין והודו, הוסיף, היא שעוד לפני שנת 2040 יהיו בעולם כמה כוחות גדולים: ארה"ב, סין, הודו והאיחוד האירופי אם גוש זה ימשיך בתהליך איחודו.

בעקבות המצב העולמי שיווצר, צופה שוואב 4 תרחישים אפשריים: מלחמה או קונפליקט בין האיסלם הקיצוני לשאר העולם; כאוס, "שבו לא נהיה יותר בשליטה על עתידינו"; הגמוניה אמריקנית או עולם כפול, המבוסס על שת"פ בין שחקנים עיקריים, לא רק לאומים אלא גם חברות עסקיות ואזרחיות.

שוואב הוסיף וציין כי אנו נוטים לשכוח כי כיום סין היא המממנת את הגירעון האמריקני, כאשר אשתקד ייצאו שווקים מתעוררים לארה"ב בהיקף עצום של 350 מיליארד דולר. עוד אמר כי אפילו הנגיד לשעבר אלן גרינספאן, הזכיר כי חוסר איזון זה לא יוכל להימשך.

"אני אינני אופטימי", אמר שוואב, "חוסר איזון כזה צריך להיסגר". אחרת, לדבריו, הוא יכול להוביל לנפילת הדולר האמריקני, עליית הריבית והאטת הצמיחה העולמית.

שוואב הוסיף, כי אתגר גלובלי נוסף הוא יצירת מנהיגות גלובלית ומוסדות גלובליים. 2005, לדבריו, היתה חריגה בכך שמעולם קודם לכן לא נתקלנו בסולידריות גלובלית גדולה כל כך, בתגובה לצונאמי בדרום מזרח אסיה ולסופות ההוריקן בארה"ב.

מצד שני, הוסיף, לא התקדמנו ברפורמות של האו"ם, כאשר בסוף 2005 צפוי כינוס ארגון הסחר העולמי (WTO) בהונג קונג, שגם ביחס לאפשרות שיגיעו בו להסכמות, הוא אינו אופטימי.

"משמעותה של מנהיגות הוא מוח, לב ונשמה", אמר פרופ' שוואב בהגדירו את המנהיגות הדרושה "משמעותה שכל, מקצוענות, תשוקה ותחושת שליחות, כשאנחנו חיים בעולם שביר עם בעיות עוני, חינוך ובריאות".

לדבריו, נחוצים היום מספר שינויים מרכזיים בעולם. בהם, תפיסה חדשה של חברות גלובליות בעלות אחריות גלובלית, מעבר לאחריות החברתית כלפי בעלי המניות, הסביבה והעובדים, שאינה מספיקה עוד. "חברות צריכות להיכנס ולסייע למערכת הגלובלית. לחברה גלובלית, אדם שנפגע מאיידס באפריקה הוא משמעותי, כי אנחנו חיים בעולם בעל תלות הדדית", אמר.

שינויים נוספים הנחוצים, לדבריו, הם מאמצים משותפים של מדינות, חברות עסקיות וחברות אזרחיות, לשותפויות פרטיות-ציבוריות (כמו עבודה שמבצע הפורום למיסוד סטנדרטים חדשים במערכת החינוך בירדן) ויוזמות דומות ברשות הפלשתינית.

יזמות חברתית כזו, מעבר לגבול האחריות החברתית של חברות, אמר, יכולה להתבצע ע"י קבוצות בתמיכה ממשלתית או למטרות רווח, כאשר האינטרס המניע אותה הוא יצירת ערך מוסף חברתי-חינוכי.