בית משפט השלום בתל אביב קיבל (21.12.05) באופן חלקי תביעה שהגיש בנק לאומי נגד שניים מלקוחותיו, בגין תשלום יתרות חובה שהצטברו לאחר שהקטין את מסגרת האשראי שלהם.
בפסק דינה מתייחסת השופטת ד"ר דפנה אבניאלי, למכתב ששלח הלקוח לאחר המחלקה העסקית החדש הודיע לו, כי המדיניות שונתה וכי הוחלט לצמצם את מסגרת האשראי, בציינה כי המכתב לא זכה לתגובה מצד הבנק. "מדובר באותו בנק הדוגל כל כך בהיצמדות למסמכים, עד כי הוא מאשים את הנתבע באי הצגתם של הסכמים, שלכל הדעות לא נחתמו מעולם בכתב", מעירה השופטת אבניאלי.
בפני בית המשפט טענו הלקוחות להגנתם, כי הבנק הפר הסכמים למתן מסגרת אשראי, שהוסכמו בעל פה בין בינם לבין מנהל המחלקה העסקית של בנק אשר סיים את תפקידו, כאשר מחליפו סירב להותיר את מסגרת האשראי על כנה, צמצם אותה והורה שלא לכבד שיקים של החברה.
בסניף בנק לאומי ברחובות נצבר חוב בסך של 5,925 ש"ח ללקוח הסניף, וחוב בסך של 84,061 ש"ח ללקוח נוסף. בעקבות כך הגיש הבנק תביעה לתשלום החוב כנגד שני הלקוחות.
לטענת הבנק, הסיכום היחיד היה, כי הלקוחות לא יחרגו ממסגרת האשראי המאושרת, ויוכלו למשוך שיקים רק כנגד הפקדת כספים לחשבון. "משלא נעשה הדבר הוחזרו שיקים של החברה, ואין לנתבעים אלא להלין על עצמם" טענו בבנק.
עוד מציינת השופטת אבניאלי כי הבנק בחר שלא להעיד את מנהל המחלקה העסקית הקודם, זאת ללא הסבר סביר.
"אין חולק, כי החברה היתה שרויה בקשיים כלכליים. אין חולק אף, כי הבנק היה רשאי להקטין את מסגרת האשראי...אך הזכות להקטין את מסגרת האשראי, אין פירושו של דבר, כי הטופס מקנה לו זכות להקטינה כאוות נפשו, בכל עת שיעלה הרצון מלפניו" כותבת השופטת אניאלי בפסק הדין ומוסיפה כי "הקטנת המסגרת היתה מעשה של כוחנות מצד הבנק, שנטל חירות לעצמו להקטינה, ללא התראה מראש וללא הצדקה מספקת. התנהגות זו מהווה "אשם תורם" מצד הבנק, שהיוותה גורם לא מבוטל להתדרדרותה של החברה".
לאור זאת קובעת השופטת אביניאלי כי יש לייחס לבנק אשם תורם לחובם של הלקוחות בשיעור של 50%.
בהתאם לכך מחייב בית המשפט את הלקוחות בתשלום מחצית סכום החוב.
