ערב חג המולד הנוצרי, מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים מעוררי עניין באשר למיעוט הנוצרי בישראל. 146 אלף נוצרים, רובם נוצרים ערבים, חיים בישראל, ו- 60% מהם מתגוררים במחוז הצפון, מתוכם למעלה מ- 20% בנצרת. 12% מהנוצרים גרים בחיפה, 10% בירושלים, ו- 6% בשפרעם.

האוכלוסיה הנוצרית דומה יותר במאפייניה הדמוגרפיים לאוכלוסיה היהודית מאשר לאוכלוסיה המוסלמית. שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב התלמידים הנוצרים הוא הגבוה ביותר בהשוואה לבני דתות אחרות.

הנוצרים בישראל מהווים 2.1% מכלל האוכלוסיה במדינה. רוב רובה של האוכלוסיה הנוצרית, כאמור, היא ערבית (119 אלף נפש). עוד כ- 27 אלף נפש הם נוצרים אשר היגרו למדינת ישראל עם בני משפחותיהם היהודיים שעלו ארצה במסגרת חוק השבות. רובם הגיעו בגל העלייה של שנות התשעים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, וכ-5,000 איש הגיעו בגלי העלייה של שנות השבעים והשמונים בעיקר מרומניה ומפולין.

אף על-פי שרובה של האוכלוסיה הנוצרית היא אוכלוסיה ערבית, "ההתנהגות הדמוגרפית" שלה נבדלת מזו של שאר האוכלוסיה הערבית בישראל (שרובה מוסלמית), ודומה יותר לזו של האוכלוסיה היהודית.

מבט היסטורי

חלקם של הנוצרים מכלל האוכלוסיה בישראל יורד עם השנים. בשנת 1949, שנה לאחר קום המדינה, מנתה האוכלוסיה הנוצרית 34 אלף נפש, 2.9% מכלל אוכלוסיית ישראל. בשנת 1972, בעת מפקד האוכלוסין, הגיע מספרם ל-73.8 אלף נפש, אך משקלם מסך כל האוכלוסיה פחת ל-2.3%. במהלך העשור האחרון, מאז מפקד האוכלוסין האחרון שהתקיים בשנת 1995 ועד היום, נשמר חלקם - 2.1% מכלל האוכלוסיה הישראלית.

הירידה בשיעור הגידול של כלל האוכלוסיה הנוצרית בישראל נמשכת: 2.5% בשנת 2000, ו-1.4% בשנת 2004, לעומת גידול של כ-5% במהלך שנות ה-1990. הירידה בגידול נובעת בעיקר מירידה במאזן ההגירה (מיעוט עולים נוצרים הבאים במסגרת חוק השבות) וכן מהאטה בריבוי הטבעי (לידות פחות פטירות).

פריסה גיאוגרפית

האוכלוסיה הנוצרית היא אוכלוסיה עירונית ברובה: 98% מהנוצרים בישראל גרים ביישובים עירוניים (יישובים הכוללים לפחות 2,000 תושבים), לעומת 91% מהיהודים ו-93% מהמוסלמים.

אוכלוסיה זו מרוכזת בעיקר בצפון הארץ וביישובים ספציפיים. כ-60% מהאוכלוסיה הנוצרית מתגוררת במחוז הצפון. זאת, לעומת 39% מהאוכלוסיה המוסלמית ו-10% מהאוכלוסיה היהודית. עוד כ-15% מהנוצרים מתגוררים במחוז חיפה וכ-11% במחוז ירושלים. אחוז קטן מאוד של האוכלוסיה הנוצרית מתגורר במחוז הדרום, 3.5% (ברובם נוצרים לא ערבים), בהשוואה ל- 15% באוכלוסיה היהודית ו- 13% באוכלוסיה המוסלמית.

בשנת 2004 יותר ממחצית האוכלוסיה הנוצרית הייתה מרוכזת במספר יישובים עירוניים, כגון נצרת (כ-20 אלף נוצרים), חיפה (16.7 אלף), ירושלים (14.7 אלף), שפרעם (8.6 אלף), תל אביב-יפו (5.3 אלף), כפר יסיף (4.6 אלף) ואעבלין (4.6 אלף).

גיל

האוכלוסיה הנוצרית מבוגרת יותר יחסית לשאר האוכלוסיה הערבית בישראל. על-פי הנתונים לשנת 2004, בני 19-0 היוו כ-34% מכלל הנוצרים בישראל, שיעור זהה לאוכלוסיה היהודית ונמוך מהאוכלוסיה המוסלמית (כ- 53%).

8.5% מאוכלוסיה הנוצרית הם בני 65 ומעלה, גבוה בהרבה מזה שבאוכלוסיה המוסלמית (2.7%), אבל נמוך מזה שבאוכלוסיה היהודית (כ-12%).

תחזית אוכלוסיה נוצרית לשנים 2020-2010

על-פי תחזית האוכלוסיה האחרונה שנערכה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עד סוף שנת 2010 תמנה האוכלוסיה הנוצרית בישראל כ-163 אלף נפש (מתוכם כ-128 אלף נוצרים-ערבים), עם קצב גידול שנתי ממוצע של 1.9%. לקראת סוף שנת 2020 אוכלוסיה זו תגדל ל-187 אלף נפש (מתוכם 144.5 אלף נוצרים ערבים). אחוז הגידול השנתי הממוצע בין השנים 2020-2010 יואט ויהיה 1.4%.

חלקה של האוכלוסיה הנוצרית מכלל אוכלוסיית ישראל ישמר כפי שהוא עתה. הן בשנת 2010 והן ב-2020 יהוו הנוצרים 2.1% מכלל האוכלוסיה, בדומה לשנת 2004.

נישואין ופריון

דפוסי הנישואין של האוכלוסיה הנוצרית בישראל שונים מאלה של האוכלוסיה היהודית והמוסלמית: הגיל החציוני בנישואין ראשונים של החתנים הנוצרים ב-2003 היה 28.8, גבוה בכשנה וחצי מזה של החתנים היהודים ובכ-3 שנים מזה של החתנים המוסלמים. לעומת זאת, גיל הכלות הנוצריות הנישאות לראשונה היה 23.6, נמוך ביותר משנה מזה של הכלות היהודיות, אך גבוה בכשלוש שנים מזה של הכלות המוסלמיות.

ההפרש בין גיל החתנים והכלות שנישאו לראשונה בקרב הנוצרים עומד על 5.2 שנים והוא דומה לזה שבין החתנים והכלות המוסלמים אך גדול פי 2 מן ההפרש בקרב היהודים.

בשנת 2004 נולדו 2,455 תינוקות לנשים נוצריות, 82% מהם לנשים נוצריות ערביות (2,025 תינוקות), ו-18% לנוצריות אחרות (430 תינוקות). רמת הפריון של נשים נוצריות נמצאת בירידה לאורך השנים. מאז שנות ה-60 ירד מספר הילדים שאישה נוצריה צפויה ללדת במהלך חייה ב-55%, מ-4.6 בשנת 1960 ל-2.1 בשנת 2004. רמה זו נמוכה מרמת הפריון הקיימת בקרב נשים מוסלמיות (4.4), יהודיות (2.7) ודרוזיות (2.6).

משקי בית

בשנת 2004 מספר משקי הבית הנוצרים נאמד ב- 54.2 אלף משקי בית פרטיים. גודל משק הבית הממוצע נאמד ב- 3.5 נפשות, בדומה למשקי בית יהודים (3.1), אבל קטן בהרבה מזה של משקי הבית באוכלוסיה המוסלמית - 5.2 נפשות.

מאז שנת 1992 ירד גודל משק הבית הממוצע של הנוצרים מ-4.2 ל-3.5 נפשות. אפשר אולי לייחס חלק מהירידה במספר הנפשות הממוצע למשק בית, לכך שבשנות ה-90 עלו לארץ מברה"מ (לשעבר) משקי בית קטנים יחסית של נוצרים.

87% (47 אלף) ממשקי הבית של נוצרים הם משקי בית "משפחתיים", הכוללים לפחות משפחה אחת, בהשוואה ל-95% בקרב מוסלמים ול-79% בקרב יהודים. יתר משקי הבית כוללים אדם אחד בלבד או קבוצת אנשים שאינם קרובי משפחה.

חינוך

בדיקה לאורך שנים מלמדת שהתלמידים הנוצרים (המהווים בדרך כלל 10%-11% מכלל תלמידי י"ב בחינוך הערבי), הם קבוצת האוכלוסיה המובילה בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות בארץ. בשנת 2004 היו זכאים לתעודת בגרות 66% מבין התלמידים הנוצרים, בהשוואה ל-46% מבין התלמידים המוסלמים ומבין התלמידים הדרוזים, ו-56% מבין כלל התלמידים בחינוך העברי.

עוד נמצא כי 78% מבין הזכאים הנוצרים עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות, בהשוואה ל-60% מבין הזכאים המוסלמים, 57% מבין הזכאים הדרוזים ו-83% מבין כלל הזכאים בחינוך העברי.

עבודה

48.3% מהנוצרים בגילים 15 ומעלה השתייכו לכוח העבודה האזרחי בשנת 2004 - שיעור גבוה יותר מאשר בקרב המוסלמים (37.9%), דרוזים (36.7%) ונמוך יותר מאשר בקרב היהודים (57.7%). מכלל הגברים השיעורים הם: נוצרים - 65.6%, מוסלמים - 59.9% דרוזים - 51.7% ויהודים -60.4%.