שופט בית משפט השלום בפתח תקווה, נחום שטרנליכט, דחה תביעה שהגישו שתי אחיות, שביקשו לבטל עיקול שהוטל על חשבון אימם המנוחה, ובו היו, בצוותא עם אחיהם, מיופי כוח בלבד.
העיקול הוטל בעקבות חוב של האח ,ושתי האחיות הגישו בקשה לבית המשפט, במסגרתה ביקשו לקבוע, כי החשבון שייך לעזבון האם בלבד, וכי העיקול הוטל שלא כדין, מכיוון שהחשבון הוא "חשבון משותף" ולא "חשבון משותף ונפרד".
יש לציין, כי על-פי ההלכה הפסוקה הנהוגה כיום, כאשר חשבון הבנק משותף ולא "משותף ונפרד", אין לעקל אותו בגלל חוב אחד השותפים לחשבון, דבר שיצר לא פעם קשיים אצל נושים שביקשו לגבות את חובם.
לטענת האחיות, לאחר שמצב האם החל להידרדר, החליטו שלושת האחים להיות מיופי כוח בחשבון, אך רק לאחר הטלת העיקול הבינו כי משמעות הדבר היא שהם שותפים לחשבון. לאור זאת פנתה האם לסניף הבנק בבקשה להוציא את ילדיה מהחשבון.
בפסק דינו קיבל השופט נחום שטרנליכט את טענות החברה שיוצגו על-ידי עו"ד מעיין שרייבר, ממשרד עו"ד וגישור חי בר-אל ושות', לפיהן עצם פתיחת החשבון המשותף יכולה לשמש ראיה לכאורה לרצונם של בעלי החשבון לקיים ביניהם שותפות בכל הנוגע לחשבון, וכי קיימת חזקה כי לכל אחד מהשותפים בעלות על חלקו היחסי ביתרת החשבון.
שתי האחיות אומנם צרפו את פניית האם המנוחה לבנק, שבה הודיעה כי כוונתה היתה לצרף את ילדיה כמיופי כוח ולא כשותפים לחשבון, אלא שבית המשפט דחה את המסמך בקובעו, כי אינו יכול להעיד על כוונתה האמיתי של האם, מכיוון שזו חתמה עליו בטביעת אצבע וכי הוא נערך לאחר הטלת העיקול.
בפסק דינו קובע בית המשפט כי העיקול יחול על חלקו היחסי של האח בסכום שבחשבון (25%) אף על-פי שמדובר בחשבון משותף.