בית המשפט העליון קיבל (ג', 10.01.06) את ערעורה של המדינה כנגד החלטתו של שופט בית משפט השלום בצפת, ש סרחאן, לפסול את עצמו מלדון בעניינו של אלון כהן, וזאת בשל סדרת תלונות אשר הגיש נגדו הנאשם בשל הרשעתו בתיק אחר.
כנגד כהן מתנהל, מאז סוף מרס 2003, משפט בגין עבירות זיוף ומרמה בבית המשפט בצפת מול השופט סרחאן. בין לבין, במהלך אותו משפט, הורשע כהן בהליך אחר שנדון אף הוא בפני אותו השופט.
בחודש פברואר 2005, ביקש כהן את פסילתו של בית המשפט מלדון בתיק המתנהל נגדו, וזאת בשל סדרת תלונות שהגיש למשטרה ולנציבות תלונות הציבור כנגד השופט סרחאן, בהן נטען, כי הרשעתו בהליך הקודם התבססה על מעשים פסולים בהם נקטה הפרקליטות. כמו-כן, טען כהן, השופט סרחאן קיים בעברו קשר עסקי עם אחד העדים באותו הליך.
בית המשפט דחה את בקשת הפסילה, וקבע שתלונה המוגשת כנגד שופט אין בה, כשלעצמה, כדי ליצור עילת פסילה. בנוסף, נקבע, כי בית המשפט טרם נחשף לתלונה ורק עתה נודע לו על קיומה. "מדובר, ככל הנראה, בעלילת שווא ועניין לנו בתלונה מופרכת, אומללה ונגועה במניעים פסולים... ותכליתה אחת: להלך אימים על בית המשפט, לפגוע בעצמאותו ואי-תלותו ולחתור תחת אושיות שלטון החוק..."
על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון, בו נטען כי התבטאויות בית המשפט במסגרת ההחלטה יוצרות חשש ממשי למשוא פנים. ערעור זה נדחה ונקבע, כי על-אף שהחלטת בית המשפט נוסחה באופן חריף וביקורתי, הרי שנסיבות העניין לא מקימות חשש ממשי לגיבוש דעתו של בית המשפט בנוגע לאשמתו של כהן.
בחלוף מספר חודשים זימן בית המשפט בצפת, ביוזמתו, את בעלי הדין לטעון בפניו לגבי אפשרות פסילתו. בישיבה שהתקיימה בסוף חודש אוקטובר, טענה המדינה כי אין עילה לפסילה - בית המשפט יכול להתעלות מעל התלונות שהוגשו נגדו, ואין לתת לנאשמים אפשרות לבחור את המותב שידון בעניינם על-ידי הגשת תלונה. בנוסף, נטען, התיק מתנהל זמן רב בפני אותו מותב, ונמצא כעת לקראת סיומו - העברת התיק למותב אחר תפגע קשה באינטרס הציבורי.
כהן, מנגד, סבר כי אומנם אין עילת פסלות, אך יש מקום להעביר התיק למותב אחר. לשיטתו, הצטברות של חשדנות וחוסר אמון מצידו, יחד עם התלונות שהוגשו, יוצרים עננה שחורה מעל קיום ההליך בפני בית המשפט. עוד ציין כהן, כי אין ברצונו לנהל את דיוני ההוכחות מחדש - ניתן להמשיך ההליך, בפני מותב אחר, מאותה הנקודה בה הופסק.
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, ניתנה בראשית דצמבר החלטת בית המשפט, בה פסל עצמו מלדון בעניינו של הנאשם. בית המשפט סקר את נסיבות העניין וקבע, כי הדברים שנאמרו בהחלטתו הקודמת - על היות התלונה שהוגשה נגדו מופרכת - מקבלים משנה תוקף כעת.
משטרת ישראל סירבה לפתוח בחקירה בעניין ואילו התלונה שהועברה לנציבות תלונות הציבור על שופטים נדחתה על הסף. בית המשפט גם הוסיף, כי תלונה חדשה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים, וכן הוגשה פנייה בעניין השופט סרחאן לוועדה לבחירת שופטים.
לגופו של עניין נקבע, כי הגשת תלונה כנגד שופט אינה מקימה, כשלעצמה, עילה לפסילתו, אולם עם-זאת, בנסיבות מיוחדות, משיקולי מראית פני הצדק ולמען הסר לזות שפתיים, מוצדקת העברת הדיון לשופט אחר על אף שהשופט היה מסוגל לקיים את המשפט באובייקטיביות ובמקצועיות.
על-החלטה זו הגישה המדינה את הערעור הנוכחי לבית המשפט העליון. בין השאר נטען, כי בית המשפט בצפת ביסס את החלטתו על שיקולי מראית פני הצדק, ובכך, סטה ההלכות הקובעות שהגשת תלונה כנגד שופט אינה מצדיקה את פסילתו.
כהן עצמו ציין, כי חל שינוי נסיבות המצדיק את השינוי בהחלטת בית המשפט. אומנם התלונות שהוגשו נדחו, אך הוגשה תלונה חדשה והוגש ערעור על החלטת המשטרה שלא לחקור. כמו-כן עלו ראיות לכאורה בהליך האחר, ועקב-כך הוחל בהליכים לקיום משפט חוזר. בנוסף, הדגיש הנאשם, אם יועבר התיק לשופט אחר, אין ברצונו לנהל את ההליך מחדש.
נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בחן את טיעוני הצדדים, והגיע למסקנה כי דין הערעור להתקבל. "נדמה כי הכל מסכימים שלא קם חשש ממשי אובייקטיבי לגיבוש עמדתו של בית המשפט במחלוקת. קביעה זו עולה מטיעוני הצדדים. היא עולה מפורשות מהחלטות בית המשפט. היא תואמת הלכות קודמות לפיהן הגשת תלונה כנגד שופט אינה מקימה, כשהיא לעצמה, עילת פסלות...".
בית המשפט, ציין הנשיא ברק, בחר לפסול עצמו משום שחשש שאין ביכולתו לשכנע את המשיב והציבור, כי למשיב ניתן משפט צדק. הוא עשה כן למרות הפגיעה הקשה באינטרס הציבורי.
נכון הוא שכאשר בית משפט בוחר לפסול עצמו, יש לתת משקל להחלטתו זו, אולם המבחנים לפסילת שופט, בין אם מדובר על פסילה עצמית ובין אם מדובר על סירוב לפסילה, הינם אובייקטיבים - עמדתו הסובייקטיבית של השופט אינה מכרעת.
"השימוש בטענות מראית פני הצדק בענייננו, עלול לרוקן מתוכן את הלכות הפסלות הנוגעות למקרה של הגשת תלונה על שופט. הוא מהווה סטייה מההחלטה הקודמת בעניין, וללא שינוי נסיבות מהותי. לעניין זה, גם רצף תלונות שמגיש בעל דין אינו יכול להקים עילת פסלות, מקום בו לא היתה עילה כזו מלכתחילה. סוף דבר: חזקה על בית המשפט, כפי שעולה מהחלטתו שלו עצמו, שידון בעניינו של המשיב ויכריע באשמתו ללא דעה קדומה ומשוא פנים".
