היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובנשטיין, החליט שלא להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד נגיד בנק ישראל לשעבר, יעקב פרנקל, בחשד שקיבל כספים שלא כדין מבנק ישראל.
היועץ נדרש לנושא זה, בעקבות דוח מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, שקבע כי פרנקל קיבל כספים באופן בלתי תקין; ובעקבות פנייתו של פרנקל, באמצעות באי-כוחו עו"ד יעקב נאמן ואהוד סול, שביקשו מהיועץ להכריע בשאלת זכאותו להטבות. עם זאת, חייב היועץ את פרנקל להשיב את כל הכספים שקיבל, באופן בלתי תקין.
[ההחלטה המלאה של היועץ המשפטי לממשלה בעניין יעקב פרנקל, ראו קישור].
ימים ספורים לאחר פרסום דוח מבקר המדינה - ונוכח הסערה הציבורית - הודיע פרנקל כי הוא מחזיר לבנק ישראל 238 אלף ש"ח שקיבל עם פרישתו. סכום זה הועבר בתחילה בנאמנות, ולאחר מכן הוחזר לבנק ישראל כפיקדון עד להחלטת רובינשטיין. כספים אלה קיבל פרנקל, שלא כדין לכאורה, במסווה של דמי מחלה, פדיון ימי חופשה ואש"ל בחו"ל.
בהחלטתו קובע רובינשטיין, כי אופן קבלת הכספים והתנהלות העניינים בבנק ישראל, מצביעים על הליכים בלתי תקינים ולא ראויים. יחד עם זאת, אין בהם כדי לבסס חשד המצדיק פתיחת חקירה פלילית נגד פרנקל.
באשר לזכויות אקדמיות להן טען פרנקל (בשווי של כמיליון ש"ח), אותן דרש פרנקל, החליט רובינשטיין שלא להידרש לכך, בשלב זה. שכן, בנק ישראל לא שילם את הכסף, למרות דרישות פרנקל. "אינני מוצא איפוא מקום להידרש לכך עתה, ואם ירצה פרופ' פרנקל, יברר זכויותיו בערכאות". בסוגיה זו מתח רובינשטיין ביקורת נגד הבנק ונגד פרנקל, וכך כתב (ציטוט): "הנושא טופל בבנק באורח המעורר שאלות ותמיהות רבות, והגם שהמדובר בפריט העלול לכלול התחייבות כספית רבת היקף, היתה ההתיחסות בלתי מסודרת, בעיקרה בשיחות בעל פה, ללא בדיקת המצב המשפטי. לא הנגיד לשעבר ולא ראשי הבנק נהגו באורח מתועד ומוסדר כראוי".
במקביל להחלטה להימנע מהליכים פליליים, מותח רובינשטיין ביקורת נוקבת הן לגבי פרנקל והן לגבי בנק ישראל. הנה הדברים (ציטוט):
א. אין, לדעתנו, תשתית לחקירה פלילית. אין בכך כדי לגרוע מן התמונה המינהלית של הליכים לא תקינים ולא ראויים, כעולה מדו"ח המבקר והדברים טעונים תיקון במבט צופה פני עתיד.
ב. את הכספים שניתנו בסעיפי פדיון חופשה ומחלה, בהמשך לדו"ח מבקר המדינה ולבדיקתנו, על הנגיד לשעבר להחזיר, ועל הבנק לבדוק אם סכום ההחזר שהופקד תואם את הכספים ששולמו בשערוך מתאים.
ג. באשר לאש"ל, על הבנק לערוך בירור כאמור לעיל, ולקיים התחשבנות בהתאם.
ד. כאמור לעיל, לא נידרש לשאלת הזכויות האקדמיות, ובידי פרופ' פרנקל, אם ירצה, לפעול לעניין זה לפי שיקולו כאמור.
ה. נשנתה כאן תופעה שאינה חדשה במינהל הציבורי הישראלי, הלובשת צורה ופושטת צורה, ומשרד מבקר המדינה נדרש אליה בדרכים שונות לא אחת, קרי, שבכירי ממשל ורשויות ציבוריות עושים בכספי הציבור מה שלא היו עושים בכספם שלהם, בין היתר ללא ייעוץ משפטי או תוך עקיפתו. התמונה מחייבת את הבנק להפקת לקחים אמיתית. זאת בחינת קל וחומר במוסד שעניינו כספי המדינה, שבכיריו צריכים להקפיד במיוחד בכספי ציבור על קלה כחמורה, מה שלא אירע במקרה דנן.
בתגובה להחלטת רובינשטיין הביע יעקב פרנקל שביעות רצון מקביעתו של היועץ. פרנקל אמר בהודעה פומבית ששיגר, כי ההחלטה תומכת בטענתו שלו כי לכל אורך הדרך פעל בתום לב. הוא הזכיר, כי כי טען שאם הכספים ששולמו לו, שולמו שלא לפי כל הנהלים, הוא מתחייב להחזירם, והדגיש כי הוא (פרנקל) אכן עשה זאת מיוזמתו והחזיר לאחר פרסום הדוח את הכספים שקיבל. "אין ולא היה לי שום רצון להחזיק שום סכום כסף בניגוד לנהלים, ועכשיו מתברר עד כמה ההתקפות חסרות הרסן עלי לא היו במקומן" - אמר פרנקל. הוא הזכיר כי היועץ המשפטי לממשלה התבקש על-ידו לבדוק את הנושא ולקבוע את עמדתו.
פרנקל אמר כי הוא תומך בקביעת היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה, לפיה יש לפעול להבהרת הנהלים ותהליכי קבלת ההחלטות בתחומים המנהלתיים המקובלים בבנק ישראל מזה שנים. הוא הוסיף עוד, כי כי יפעל כמובן לפי קביעתו של היועץ המשפטי לממשלה, וסיים ואמר כי הוא מודה ליועץ המשפטי לממשלה על הטיפול המהיר בבקשתו ורואה בכך סוף פסוק.
_________
[הערה שלי (י.י.): פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, קיבלה/נטלה לעצמה 200 אלף ש"ח מקופת המדינה, שלא כדין לכאורה, ובמסווה של פיצויים. ארבל טרם החזירה את הכסף, למרות דוח מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, שמתחת ביקורת על דרך קבלת הכספים ועל עצם זכאותה לכספים הנ"ל באותו זמן].
