היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מבקש מבית המשפט לשלוח את עמרי שרון למאסר בפועל, בכלא, וזאת למרות התרדמת שבה שרוי אביו, ראש הממשלה אריאל שרון, ועל-אף שידוע כי אחד הנהנים מאותן עבירות בפרשת אננקס מחקרים הינו ראש הממשלה.
במשרד המשפטים טוענים, כי עמרי שרון ביצע עבירות חמורות על חוק המפלגות ועל חוק העונשין - בעצם גיוס הכספים באמצעות אננקס מחקרים, השימושים בהם והדיווחים הכוזבים - ועל-כן יש דווקא להחמיר עימו, ולגזור עליו מאסר בפועל.
הבוקר החל שלב הטיעונים לעונש, בפני נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, עדנה בקנשטיין. השופטת קבעה ארבעה ימי דיונים, אך שני הצדדים מעריכים, כי בנסיבות החדשות שנוצרו יתכן והטיעונים יסתיימו תוך יומיים-שלושה לכל היותר. שורה של עדי אופי הובאו לבית המשפט. במערכת המשפטית מעריכים במקביל, כי בסופו של דבר, בית משפט השלום, ואם יימשך התהליך אזי ערכאת הערעור, יסתפקו בעבודות שירות.
עמרי, ופרקליטיו - דן שינמן ונוית נגב, מבקשים מבית המשפט להסתפק בהרשעתו, ולכל היותר בקביעת עבודות שירות. שינמן ונגב הביאו בפני בית המשפט הודעות מפי שורה של אישים, שיעידו על תרומתו של עמרי לסביבה, לחברה ולצה"ל, ולבקש להתחשב בו, הן בשל זאת שהוא הודה בעבירות וחסך לבית המשפט זמן שיפוטי יקר ורב, והן בשל הנסיבות המיוחדת של מקרה זה, לרבות האירוע המוחי והתרדמת בהן לקה אריאל שרון.
עורכי הדין שינמן ונגב מגישים בנוסף להגיש לבית המשפט דוחות וכן חוות דעת, שיצביעו על כך שחוק מימון מפלגות שהגביל את היקף התרומה עד 826 אלף ש"ח, לא כובד במשך עשרות שנים, הוא אינו ריאלי - בשל ההוצאות הגבוהות ביותר הקיימות בכל קמפיין, ומכל מקום, הוא לא נאכף בעשרות מקרים שקדמו לפרשת אננקס מחקרים.
העד הראשון, דרור מור: עמרי - עוזר לזולת
דרור מור, העיד בפתח יום הדיונים. מור, איש השב"כ לשעבר, הנחשב חברו הקרוב של עמרי כבר 16 שנים. מור סיפר, כי עמרי הוא אדם מדהים שמסייע לזולת, וכי בניגוד לדימוי הפוליטי שהודבק לו, כדבריו, הרי שעמרי הוא אדם צנוע שתמיד פעל לעזור לזולת לפני שדאג לעצמו. מור הוסיף, כי השפעתו של עמרי על אביו, אריאל שרון, היתה רבה. הוא רמז, כי לדעתו - תהליך ההינתקות בוצע גם בהשפעתו של עמרי. לדעתי, אמר, במהלך השנים היתה לו השפעה ממתנת על אביו, ואני חושב שבדפי ההיסטוריה מחמיצים את חלקו של עמרי במה שאנחנו חווים כיום בחברה. "יש לו חלק משמעותי בעובדה שאביו הגיע לאן שהוא הגיע", הדגיש מור.
נועם גרסל, אף הוא חברו של עמרי, העיד אף הוא. גרסל נחשב חברו הקרוב של עמרי עוד מהימים בהם שירתו יחד בצה"ל. כיום מכהן גרסל כמנכ"ל חברה הפועלת בתחום של איכות הסביבה. הוא ציין, כי עמרי פועל רבות למען איכות הסביבה, הן בשל מעמדו והן במסגרת חברותו בכנסת. גרסל אמר, כי במהלך השירות הצבאי הוא הכיר את עמרי וראה בו חבר טוב, שלא קיטר. הוא ציין, כי במהלך מלחמת לבנון טרטרו את החיילים ואת עמרי יותר מכולם, אך הוא לא ניצל את מעמדו ולא התחמק משום מטלה שהוטלה עליו.
רקפת כץ, עובדת בחברה להגנת הטבע, שהעידה שהינה חברה טובה שלו, שיבחה את העבודה הירוקה של עמרי. במשך שנים, אמרה, חברי כנסת ניסו לסייע אך עניינה אותם יותר התקשורת. והנה, אמרה, את עמרי עניינה העשייה. "המון צעדים ירוקים זה בזכותו", אמרה. כץ גילתה - ובשלב זה פרצה בבכי - כי היא חלתה בסרטן, ומעת שנודע הדבר לעמרי, הוא מתקשר אליה כל יומיים, וגם עכשיו, כשאביו מאושפז בבית החולים, הוא ממשיך להתקשר.
איילת אייזן, כיום חברת ועד באלו"ט למען ילדים אוטיסטים, סיפרה על העזרה של עמרי לאגודה. לאייזן ילדה הלוקה באוטיזים. אייזן ציינה כי היא חברת ילדות של עמרי. לדבריה, לאחר שנבחר אריאל שרון לראשות הממשלה, היא פנתה אל עמרי וביקשה את עזרתו. "שלחתי לו מייל דרך אתר הכנסת והוא ענה לי כבר למחרת", ציינה. לאחר כשבועיים, אמרה, הם נפגשו. היא סיפרה על המלחמות שניהלה בעת שמשרדי ממשלה רצו לסגור את המעונות של האוטויסטים, והוא, עמרי, נלחם לצידה. עמרי התכונן והכיר את החומר לפרטי פרטים. הוא התגייס לסייע לילדים ותוך זמן קצר תוקן החוק, וכ- 100 משפחות קיבלו סיוע מהמדינה. אייזן זקפה לזכותו 12 מעונות שהוקמו למען האוטיסטים. את כל זאת הוא עשה, כדבריה, "בלי טיפת פוזה".
ליבי פלדמן, חברת ילדות, הגיעה כדי לדבר על משפחת שרון. היא ציינה כי מדובר במשפחה מדהימה, שבני המשפחה מאוד קשורים. הם מלווים אחד את השני לכל מקום. "אין כמעט משפחות כאלה". היא סיפרה על המוות של לילי שרון, וכיצד השפיע אירוע זה על המשפחה.
יובל תמיר, לוחם לשעבר מהשייטת ומנפגעי הקישון, ציין את הסיוע שקיבלו הוא וחבריו מעמרי שרון. תמיר נפגע ממחלת הסרטן. הוא סיפר, כי עמרי סייע כבר בתחילה, עוד כשכולם הפנו להם גב (מכיוון שלא רצו להאבק בגורמי הצבא), והוא מסייע להם עד היום. "עמרי נתן לו תקווה", אמר.
ד"ר הופנונג: למודל שנקבע בישראל אין אח ורע
ד"ר מנחם הופנונג מסר את אחת העדויות המרכזיות שהוגשו לבית המשפט. הופנונג, הפועל במסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים, הגיש חוות דעת מומחה. הופנונג נחשב בר-סמכה בעניינים אלה. בעברו הוא ליווה כיועץ חיצוני עשרות דיונים של ועדת חוקה בנושא מימון בחירות, כתב עשרות ספרים ומאמרים ואף שימש יועץ לפרלמנטים שונים בעולם בבואם לחוקק חוקי מימון. בשנת 2000 מונה על-ידי שר המשפטים כחבר ב"ועדה הציבורית לבחינת מימון פעילות פוליטית", ובקיץ 2005 מונה כחבר ה"וועדה לבחינת מבנה הממשל בישראל", שכוננה בידי נשיא המדינה, משה קצב.
ד"ר הופנונג נחקר בחקירה נגדית עם הגשת חוות הדעת. בחוות הדעת שהגיש הוא כתב, בין היתר:
- "שאלת המימון של מערכת בחירות פנימיות במסגרת של מפלגה דמוקרטית היא סוגיה קשה שעד כה לא נמצא לה פתרון מניח את הדעת".
- למודל שנקבע בישראל אין אח ורע בעולם – המודל הישראלי אינו מאפשר מימון ציבורי אך קובע גם תקרות הוצאות לא מציאותיות:
"בעולם מקובלים בדרך כלל שני מודלים חלופיים למימון מועמדים אינדבידואליים בבחירות בכלל: 1. מימון ציבורי של פעילות פוליטית עם... הגבלות על גיוס כספים... וכפיפות לתקרות הוצאות, 2. היעדר מימון ציבורי והיעדר מקביל של בקרה ציבורית על מקורות גיוס הכספים והוצאתם".
"בישראל אומץ מודל ייחודי של הליך פריימריז... המודל הישראלי אופיין בהיעדר מימון ציבורי...הגבלות חמורות על מקורות גיוס הכספים... ותקרות הוצאות לא ריאליות, כל זאת, במערכת פוליטית שהיא מהתוססות והתחרותיות בעולם הדמוקרטי".
- חקיקה חפוזה וללא בדיקה אמיתית של עלויות ההתמודדות:
"חוק המפלגות שנתקבל בעקבות אימוץ הליכי פריימריז לא נולד כחלק מרפורמת שיטת הבחירות הישירה אלא הוא בא כתגובה מאוחרת ונמהרת לסתימת פרצות שנתגלו".
"המחוקק הישראלי בבואו להסדיר את מימון הפריימריז יצר משטר נוקשה ובעייתי. בניגוד לשיטות אחרות, בהן אין תקרות הוצאה במקום בו לא ניתן מימון ציבורי, יצר המחוקק הישראלי שיטת מימון הבנוייה כולה על מימון פרטי, תקרות קשיחות של הכנסה והוצאה, וכל זאת ללא בדיקה וללא הערכה של עלויות ההתמודדות".
- תקרות הוצאות לא-ריאליות: "נקבעו תקרות הוצאות שהקשר בינן לבין המציאות האלקטורלית הוא מקרי בהחלט". "מועמד בפריימריז ארציים חייב לפנות לציבור הן במקומונים והן בעיתונות הארצית ולרכוש מודעות... ברור שבכל אחד משלושת הסעיפים הבאים, מודעות, דיוור ישיר, וארגון יום הבחירות, היו הוצאות ההתמודדות גבוהות מ- 800,000 שקל בכל סעיף בנפרד".
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
