זוגות אנליטיים ברמה גבוהה, כמו מדענים, עשויים להיות בעלי סיכויים גבוהים יותר להביא לעולם ילדים אוטיסטיים, כך טוען מומחה בתחום.
פרופ' סימון ברון-כהן, מאוניברסיטת קיימברידג', אמר כי התופעה עשוייה להסביר את העלייה האחרונה באבחונים. הוא מאמין כי הגנים ההופכים אנשים אלו לאנליטים עשויים גם לפגוע בכישורים החברתיים והתקשורתיים. חולשה באזורים אלו היא המפתח למאפייני האוטיזם.
הסברה היא כי ילד אחד מתוך 100 סובל מצורה מסויימת של אוטיזם - הרוב הגדול הם בנים. מספר האבחונים נמצא בעלייה, אך ישנם מומחים בתחום הטוענים, כי הסיבה לכך נובעת פשוט מהעובדה כי ישנה מודעות גדולה יותר למצב.
במסמך שפורסם בעיתון 'Archives of Disease of Childhood', תייג פרופ' ברון-כהן מדענים, מתמטיקאים ומהנדסים כ"שיטתיים". הוא תיאר אותם כאנשים בעלי כישורים בניתוח מערכות, בין אם מדובר ברכב ובין אם בשאלה מתמטית.
אנשים אלו נוטים גם להתעניין פחות בצד החברתי של החיים, ויכולים להציג התנהגויות כמו אובססיה לפרטים - תכונה קלאסית הקשורה לאוטיזם.
ראיות מצטברות
פרופ' ברון-כהן טוען, כי אנשים אלו לעיתים קרובות נמשכים זה לזה ולכן מגבירים את הסיכויים להעביר את הגנים האוטיסטיים לצאצאיהם.
הוא ציין סקר שהשתתפו בו 1,000 חברים באיגוד האוטיסטים הלאומי בבריטניה וגילה, כי אבות וסבים לילדים עם מצבים אוטיסטיים שונים נוטים פי שניים לעבוד במקצועות שיטתיים.
בנוסף, לסטודנטים במדעי הטבע (ביולוגיה, פיזיקה, כימיה) יש מספר גבוה יותר של קרובי משפחה הסובלים מאוטיזם מלסטודנטים במקצועות ההומניים, ואצל מתמטיקאים יש שיעור גבוה יותר של מצבים אוטיסטיים שונים לעומת האוכלוסיה הכללית.
מחקר אחר גילה, כי הן אמהות והן אבות לילדים עם אוטיזם הגיעו לניקוד גבוה בשאלונים שמדדו מאפיינים אוטיסטיים.
מחקרים שהשתמשו בסריקות מוח הראו גם הם, כי אמהות לילדים אוטיסטיים לעיתים קרובות הראו דפוסים של פעילות במוח הקשורים יותר לדפוסים גבריים.
לדברי פרופ' ברון-כהן, העלייה באוטיזם עשוייה להיות קשורה לעובדה, כי כיום קל יותר לאנשים אלו לפגוש זה בזה בשל אירועים כמו ועידות בינלאומיות, אפשרויות תעסוקה גדולות יותר ונשים רבות יותר העובדות בתחומים אלו.