"אני לא רואה כלום... איפה המשקפים שלי?"...
זמן רב עבר עד להופעתם של המשקפיים הקיימים כיום. הסינים השתמשו לראשונה בזכוכיות צבעוניות כאביזר אופנתי שהעניק, על-פי אמונתם, כוח מגי (כישוף), אך לא שיפר את הראייה.
רוג' בייקון, ממציא מימי הביניים, גילה את התכונה המגדילה של העדשות בשנת 1262, וטען כי ניתן להשתמש בהן כדי לסייע בשיפור הראייה. 20 שנה מאוחר יותר, בפירנצה שבאיטליה, ממציא בשם אלסנדרו די ספינה ייצר את הזוג הראשון של משקפיים מעשיים, ואופנתיים.
למרות שהמשקפיים האלו אכן 'פעלו', מדענים לא הבינו כיצד הם מסייעים לעין לראות. הם חשבו כי העין שלחה החוצה אור שהשתקף כמראה על כל מה שאדם התבונן בו, ואז כשהאור חזר לעין הוא איפשר לאנשים לראות!
בשנת 1604, גילה ג'והנס קלר כיצד פועלים המשקפיים. הוא קרא לחלקי העין בשמות ותיאר כיצד העין מתמקדת בעזרתן של העדשות.
ממציאים שונים המשיכו לשפר את המשקפיים (ועדיין עושים זאת גם כיום), בתחום האופטומטריה והאופטיקה. בשנת 1784 יצר בן פרנקלין את המשקפיים הדו מוקדיים שנראו על חוטמו בדיוקנות המפורסמים שלו. ארבעים שנה מאוחר יותר, בשנת 1827, ג'ורג' איירי ייצר משקפיים עגולים שמטרתם תיקון אסטיגמטיזם (ליקוי במיקוד העדשה). המצאות אלו היו רחוקות במידה ניכרת מהמשקפים הקלים ומעדשות המגע הנמצאות בשימוש כיום, אך אלו כבר המצאות בפני עצמן...
