הממונה על הגבלים עסקיים, רונית קן, קבעה (ג', 4.4.06) כי תעשיות מלח, מונופולין מוכרז בתחום המלח למאכל, הגיעה בשנת 1999 להסדר עם חברה קפריסאית, שייצאה מלח לישראל, לפיו תהפוך החברה הקפריסאית לסוכנת תעשיות מלח, ותפסיק לייצא מלח ארצה.
ייצוא המלח מקפריסין ארצה לא חודש מאז ועד היום. בקביעתה הביעה הממונה את תקוותה, כי הקביעה תעמיד תמרור אזהרה לעתיד לבוא בפני בעלי מונופולין להימנע מהסדרים חוסמי יבוא.
תעשיות מלח היא בעלת מונופולין מוכרז, באמצעות החברות הבנות שלה, בתחום המלח למאכל. תעשיות מלח נהנתה לאורך השנים משליטה מוחלטת בשוק המלח בישראל, בין היתר מכוח הסדרים שהיו לה עם מפעלי ים המלח, שמנעו את כניסתה של מפעלי ים המלח לשיווק קמעונאי של מלח. הסדרים אלה בוטלו רק בשנת 2004 בצו מוסכם שניתן על-ידי בית הדין להגבלים עסקיים. בתקופה זו לא היה על מונופולין המלח של תעשיות מלח איום מבית, והאיום היחיד עליה היה מיבוא.
תעשיות מלח מייצאת למדינות שונות בחו"ל כ- 20% מתוצרת המלח שלה, והיא שיווקה בשנת 1999 כמחצית מתצרוכת המלח של השוק הקפריסאי, הקטן בהרבה מהשוק הישראלי.
בשנת 1997 התחרתה החברה הקפריסאית, MP Theodorou, בתעשיות מלח בקפריסין ובישראל. היא ייצאה לישראל אלפי טונות בודדות, כמות קטנה ביחס לכלל שוק הישראלי, שהיקפו כמאתיים אלף טון בשנה, אך כמות שדי בה, כפי שאמרו מנהלי תעשיות מלח לחוקרי רשות ההגבלים העסקיים, כדי להשפיע על מחירי המלח בישראל.
על-פי האמור בקביעה, תעשיות מלח הייתה נחושה בדעתה להביא להפסקתו של יבוא זה, שהיה מוקד תחרות בעבורה. תעשיות מלח הפעילה על החברה הקפריסאית שורה של לחצים כלכליים ואיומים, בהם היו מעורבים המנהלים הבכירים ביותר של החברה. בין היתר איימו אנשי תעשיות מלח על החברה הקפריסאית בהצפת השוק הקפריסאי במלח במחירים מוזלים ביותר. תעשיות מלח אף הוציאה את איומיה אל הפועל, כאשר בתקופה של עשרה ימים בלבד סיפקה לסוכנה בקפריסין כ- 1000 טונות של מלח, המהוות כשביעית מן הצריכה השנתית של השוק בקפריסין.
בהתאם לקביעה, לאחר מסע איומים ולחצים, נכנעה החברה הקפריסאית בשנת 1999. היא חדלה לייצא מלח ארצה והפכה לסוכנת של תעשיות מלח בקפריסין ואף החלה לייצא מלח של תעשיות מלח לארצות נוספות. הממונה קבעה, כי בהביאה את החברה הקפריסאית להסכמה להפוך ממתחרתה לסוכנת שלה, היתה תעשיות מלח צד להסדר כובל בלתי חוקי.
כאמור, הממונה ציינה, כי עיקר טעמה של הקביעה בהצבת תמרור אזהרה ברור וחד-משמעי בפני כריתתם או המשכם של הסדרים חוסמי יבוא. הממונה רואה חשיבות גדולה בתנאי המשק הישראלי ליבוא כמקור לתחרות ביצרנים מקומיים, לטובת הצרכן, ומכאן ברורה חומרתם, בראי דיני התחרות, של הסדרים חוסמי יבוא. הקביעה יצאה בעקבות חקירת מחלקת החקירות של רשות ההגבלים העסקיים, בה נתפסו מסמכים במשרדי תעשיות מלח, נחקרו מנהליה הבכירים וכן מנהל החברה הקפריסאית.
קביעתה של הממונה בדבר היותה של תעשיות מלח צד להסדר כובל, תהווה ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
