בכירי בנק ישראל ניסו לסכל הביקורת

מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, מותח ביקורת נוקבת על בכירי בנק ישראל, ומאשימם בניסיונות חוזרים ונשנים, בלתי חוקיים לכאורה, כאשר המטרה הברורה היא: למנוע עריכת ביקורת בבנק ישראל - שאותה יזם הממונה על השכר במשרד האוצר, יובל רכלבסקי.

המבקר קובע בדוח: "בשירות המדינה אין אח ורע לכך שגוף שהוחל עליו חוק יסודות התקציב, לא איפשר לממונה על השכר לבדוק את נתוני שכרם של העובדים".

המבקר מציין, כי בדצמבר 2003 [לאחר החשיפה ב- Nfc, ולאחר חשיפת פרטי ההטבות הבלתי חוקיות, י.י.] פנה הממונה על השכר באוצר להנהלת בנק ישראל בהליך שימוע, על-סמך ממצאי בדיקתו. באותה עת כיהן ד"ר דוד קליין בתפקיד נגיד בנק ישראל. ואולם במקום לשתף עימו פעולה, עתר בנק ישראל בינואר 2004 לבית המשפט העליון, בניסיון למנוע מהממונה על השכר לערוך ביקורת בבנק, או למצער - לדחות את הקץ. הטיעון שהועלה: הממונה פועל תוך חריגה מסמכות. הנגיד קליין טען אז, כי בנק ישראל הינו גוף עצמאי, שאינו כפוף לביקורת של משרד האוצר והממונה על השכר.

עמדה דומה הועלתה גם באחרונה, לאחר כניסתו של פרופ' סטנלי פישר לכהונת הנגיד. במרס 2006 טען בנק ישראל, בתשובה לפניית משרד מבקר המדינה, כי "אין מקום שמבקר המדינה יכריע בעניינים המצויים במחלוקת עם משרד האוצר במסגרת עתירה התלויה ועומדת בבג"צ".

מבקר המדינה דחה את עמדת בנק ישראל. לאחר חילופי מכתבים עם בנק ישראל ועם הממונה על השכר, ובהתייחסו לחגיגות השכר ולהפקרות למעשה, קובע המבקר: "סכומיהן יוצאי הדופן של ההטבות הכספיות המפורטות בדוח זה, אשר שולמו ומשולמים לעובדי הבנק ולחברי הנהלתו, והדרך שבה הם משולמים, מחייבים כי הגורמים הרלוונטיים יבחנו את תקפות ההטבות ויפעלו להשבת הכספים".