|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
המדריך המלא להלבנת שיניים
קבוצת ירדן
החברה המצויינת למוצרי CBD כבר בישראל

עידן הבערות

מתוך הספר: להיות רופא בעידן הבערות מרצון מאת בני מוזס בשיא משקלי לא שמעתי ולו הערה אחת, אף לא מהקרובים תהליך ההשמנה של האדם המתבגר היה לנורמה בדרך למטה שמעתי הערות רבות, חלקן בלחישה וחלקן בקול רם: במה חלית? האם תשרוד? האם הטיפול עולה יפה? ההשמנה, על-פי הגרסה הרווחת, היא גזֵרת גורל. משורה ישחרר רק המוות
24/10/2017  |   ציפי לוין   |   ספרים   |   תגובות
[צילום: יח"צ]

פרק אחד-עשר

בין בריאות ליופי: פרדוקס ההשמנה

1

שום דבר לא הכין אותי למה שראיתי בתמונה שהשאירה על שולחני אחת האחיות במחלקה. כלה מוקפת בצוות המחלקה, ובתוכו בחור בשנות הארבעים המוקדמות שכרסו בין שיניו. למרות כל המאמצים לא היה אפשר להתכחש לעובדה: האיש הזה היה אני. חלל נוסף של מגפת ההשמנה, סיננתי לעצמי, עוד קורבן של חברת השפע הנאו-ליברלית. שעות עבודה שאינן נגמרות, הדחף החוזר ונשנה להשביע את הרעב מהר ועכשיו. השיבוש המוחלט של השעון הביולוגי - תורנויות הלילה - המגדיל את שעות הרעב לכמעט עשרים שעות ביממה. הפיתויים הבלתי נגמרים של מאפים, דברי מתיקה ועוד כיוצא בזה - כדרך להבעת תודה של חולים. התשישות הרבה ההופכת את האפשרות של ספורט ופעילות גופנית לשאיפה בלתי ניתנת להשגה. והתוצאה הסופית: תמונה אחת ומכה קשה לדימוי עצמי.

למחרת בבוקר ויתרתי על תוכניתי לעבוד על הסמינר הקרוב ויצאתי להליכה של 45 דקות באוויר הצונן. לארוחת הבוקר הכנתי סלט עשיר וּויתרתי על שלוש מתוך ארבע פרוסות הלחם שנהגתי לאכול. בהתקפי הרעב הסתפקתי במלפפון או בגזר. בערב אחרי שחזרתי מהעבודה הודעתי לאשתי כי מעתה ואילך אני הולך לסופרמרקט. כאשר חזרתי, היא הייתה בטוחה שבקופה ארזו לי בטעות הזמנה של לקוח אחר. כעבור שלושה חודשים השתנתה דמותי. השלתי ממשקלי כשנים-עשר קילוגרמים ורכשתי הרגלי חיים חדשים לחלוטין.

בשיא משקלי לא שמעתי ולו הערה אחת, אף לא מהקרובים. תהליך ההשמנה של האדם המתבגר היה לנורמה. בדרך למטה שמעתי הערות רבות, חלקן בלחישה וחלקן בקול רם: במה חלית? האם תשרוד? האם הטיפול עולה יפה? ההשמנה, על-פי הגרסה הרווחת, היא גזֵרת גורל. משורה ישחרר רק המוות.

2

כחמש שנים לאחר מכן, ב-24 באפריל 2005, לאחר שחזרתי מחדר כושר ואכלתי סלט ירקות ים-תיכוני, פתחתי את ה'ניו-יורק טיימס'. המאמר שעמד בראש רשימת המאמרים הנקראים ביותר נשא את הכותרת: 'לחיות יותר זו הנקמה הטובה ביותר' (Brooks, 2005). כתב אותו דיוויד ברוק, אחד הכותבים האהובים עלי. במאמר נכתב: 'פרסום המחקר בעיתון האגודה האמריקנית לרפואה הקובע כי השמנמנים חיים יותר מאשר הרזים הוא אירוע חשוב בהיסטוריה של

הציוויליזציה העולמית. זה הרגע שבו מסתבר לנו כי "אימא טבע", שלא כמו ועדות הקבלה באוניברסיטאות העילית, לא אוהבת פְריקים של בריאות שהתמכרו לפריכיות אורז'.

וברוק ממשיך בווידוי: 'אינני יכול לתאר לכם כמה מאושר עשה אותי הפרסום הזה. נוכחתי שוב כי אין צדק וגם התנהגות לא הולמת (כזאת שלי) זוכה לתגמול. על-פי המחקר, כאשר אהיה בן תשעים אמשיך להזמין מזון בעל ערך תזונתי נמוך, בעוד אלה היושבים לידי ואוכלים סלטים ואגוזים, לבושים במכנסיים צרים וחולצות טי צמודות ימותו הרבה קודם ממחלות של מתנשאים'.

3

במשך כל אותו היום האמנתי כי ברוק הסוציולוג לא קרא נכון את המאמר, הוזן על-ידי מקורות לא אמינים מתעשיית המזון, נאחז בכל בדל של ראיה, כדי לקבל תמיכה בכשל ההתנהגותי המתמשך שלו. לקראת ערב, אחרי יום עבודה קשה במיוחד, התפניתי לקרוא את המאמר, וחזרתי וקראתי אותו שוב למחרת מבלי להחסיר אות אחת. אכן, ברוק לא דייק. השמנמנים, על-פי המאמר (Flegal et al., 2005), לא חיים יותר מאלה שמשקל גופם מוגדר כנורמלי אך גם לא פחות. האי-דיוק הזה אינו פוגם בטיעונים. אם אוכל הוא הנאה צרופה וסגפנות היא סבל מתמשך הרי די בקביעה שעודף משקל אינו מזיק לבריאות כדי להתיר את הרסן.

4

משקל הגוף היה מרכיב חשוב בדימוי הגוף של החברות השונות משחר ההיסטוריה. התיעוש ותהליך העיור הביאו עמם שינוי חריף במודל הגוף האידאלי - העגלגלים והשמנמנים פינו את מקומם לרזים ואצל הצעירות אף לשדופות. בחברות רבות נזקפת עד היום לכמות האוכל והרכבו משמעות ערכית, ואכילה מופרזת נחשבת סמן של נהנתנות, גרגרנות ודעיכה מוסרית (Park, 2011).

5

העידן המודרני, שכרך את משקל הגוף בסיכונים בריאותיים, החל לפני כמאה שנים. חברה גדולה לביטוח חיים בארצות הברית השתמשה בנתונים שאספה על מבוטחיה כדי לאפיין אנשים בסיכון גבוה למוות מוקדם. ראשי החברה הגיעו למסקנה כי כדי להגדיל את רווחיה יש להדיר אנשים בסיכון מקהל מבוטחיה או לגבות מהם פרמיה גבוהה יותר.

החוקרים שהעסיקה החברה מצאו מתאם גבוה בין משקל הגוף לתמותה ואף היו מסוגלים לקבוע כי לאלה שמשקלם גבוה בעשרה אחוזים מהמשקל הממוצע של בני גילם יש סיכון מתון למוות מוקדם, ולאלה שמשקלם גבוה בעשרים אחוז יש סיכון גבוה לכך. גישה זו זכתה לביקורת חריפה מן הממסד הרפואי, שעד לאותה תקופה נטה לראות בעודף משקל סימן לבריאות וברזון - סימן לחולי (Bray, 1995).

6

מדע ההשמנה צמח כענף של האפידמיולוגיה של מחלות כרוניות - תחום חדש שהחל להתפתח אחרי מלחמת העולם השנייה. האפידמיולוגים השתמשו באמצעים סטטיסטיים כדי למצוא קשר בין מאפיינים חברתיים-כלכליים-התנהגותיים הקשורים לאורח חיים וכן מאפיינים פיזיולוגיים, לבין מוות מוקדם ואירועים אחרים המקטינים את סיכויי ההישרדות של הפרט ופוגעים באיכות

חייו, כמו אוטם בשריר הלב או אירוע מוחי. ההנחה הגלומה במחקרים אלה היא כי איתור גורמי סיכון למוות מוקדם או אירועים חריגים אחרים הוא צעד ראשון בדרך להתערבות שתשפר את בריאות האוכלוסייה. לדוגמה, הפסקת עישון, פעילות גופנית ושינוי תזונה.

7

הכללת משקל הגוף כגורם סיכון פוטנציאלי במחקרים האפידמיולוגיים חייבה פיתוח אינדקס כמותי. האינדקס שנבחר BMI (אינדקס מסת הגוף: משקל חלקי גובה בריבוע) ענה על הדרישות הבסיסיות של החוקרים. הוא נמצא במתאם גבוה למדדים אמינים של כמות הרקמה השומנית בגוף, רגיש פחות לשונוּת בגובה, ובעיקר מבוסס על נתונים שקל וזול להפיק, תנאי הכרחי לקיום מחקר שבו משתתפים עשרות אלפי, ולעתים מאות אלפי, נבדקים. רק בסוף שנות השמונים אימצה הקהילה הרפואית והמדעית כולה את האינדקס, הסכמה שהייתה חיונית לצורך השוואה בין מחקרים הנעשים במקומות שונים ובזמנים שונים. בד-בבד הציעו חוקרים שונים סיווג על-פי הסיכון לתמותה הכולל ארבע קטגוריות: השדופים - אינדקס מסת הגוף פחות מ-18.5, הרזים - אינדקס בין 18.5-25, השמנמנים - אינדקס בין 25-30 והשמנים - אינדקס מעל שלושים. הסיווג נקבע על-פי תוצאות של מחקרים ראשונים ותאם באופן מפתיע את אידאל היופי המערבי (Fletcher, 2014).

8

המחקר שהתפרסם ב-1999 בעיתון 'ניו אינגלנד' סיפק אישור מדעי משכנע למדרג הסיכון שהתקבע במהירות בקרב מדענים, רופאים והציבור הרחב (Calle et al., 1999). החוקרים ערכו מעקב שנמשך כארבע-עשרה שנים אחרי יותר ממיליון אנשים. באנשים בריאים שלא עישנו מעולם נמצא מפל סיכון לתמותה בצורת U. הסיכון הנמוך ביותר היה באינדקס מסת הגוף בין 22.5 ל-24.5 ומנקודה זו ואילך עלה בהדרגה עם עליית האינדקס. החוקרים מצאו עוד כי השדופים והרזים מאוד היו בסיכון יתר לתמותה מוקדמת, כמו השמנמנים והשמנים. המסקנה נוסחה בפסקנות: הסיכון לתמותה עולה לאורך כל הטווח של עודף משקל מתון וחמור הן בנשים והן בגברים בכל קבוצות הגיל. בדיעבד אמרו יודעי חן כי הפרשי הסיכון הקטנים בין הרזים והשמנמנים העידו שהתוצאה אינה יציבה ועשויה להשתנות.

9

בתחילת שנות האלפיים ראו אור מחקרים אחדים שתוצאותיהם לא תאמו את מדרג הסיכון המקובל ולא זכו לכל תהודה. המפנה הגדול חל ב-2005, עם פרסומו של המחקר שעורר את צהלות השמחה של דיוויד ברוק וחבריו. המוניטין של החוקרים ושיטות המחקר לא אפשרו לקהילה המדעית-הרפואית להתעלם ממחקר זה (Flegal et al., 2005).

בראש צוות המחקר עמדה מדענית בכירה מן המרכז הלאומי למניעת מחלות בארצות הברית. החוקרים עשו שימוש בשלושה סקרים לאומיים לבדיקת הקשר בין בריאות לתזונה במדגם מייצג של האוכלוסייה בארצות הברית. הסקרים נערכו בשלוש תקופות זמן שונות, משנות השבעים ועד שנות האלפיים. החוקרים עקבו אחר אלפי החולים במשך תשע עד ארבע-עשרה שנים. ממצאי המחקר נוסחו בזהירות: תת-משקל והשמנה בעיקר בדרגה חמורה קשורים לעלייה בתמותה יחסית למשקל נורמלי (רזים). השפעת ההשמנה על התמותה ירדה משנות השבעים ועד

לשנות האלפיים, כנראה בשל שיפור בבריאות הציבור ובטיפול הרפואי. הממצא החשוב של המחקר המצביע על כך כי לשמנמנים אין עודף סיכון לתמותה לא נכלל בפסקת המסקנות.

החוקרים לא ציינו שהתוצאות מורות על נטייה להפחתה בסיכון לתמותה בקרב השמנמנים, אם כי מגמה זו עדיין לא מובהקת מבחינה סטטיסטית. המחברים ייחסו את ההבדלים בין המחקר שלהם למחקרים האחרים לשלושה גורמים: האוכלוסייה, שבניגוד למחקרים אחרים, היא מדגם מייצג; הגובה והמשקל של הנבדקים, שבמחקר הנוכחי נמדדו בפועל ואינם מבוססים על דיווח של הנבדקים, כפי שהיה מקובל בכל המחקרים האחרים. אך הסיבה העיקרית הייתה שהשיטות של איסוף הנתונים והשיטות הסטטיסטיות אפשרו לנטרל ביתר יעילות גורמים מתווכים העלולים להטות את התוצאה.

10

המאמץ העיקרי במחקר הקליני מיועד למצוא קשר של סיבה ותוצאה בין שני משתנים. לדוגמה, אם השמנה גורמת למוות מוקדם, הרי תוכנית הרזיה מוצלחת תגרום בהכרח להארכת חיים. אך עצם קיום קשר מובהק סטטיסטית, שהסיכוי שהוא מקרי קטן, אינו מעיד על כך שבין שני המשתנים מתקיים קשר של סיבה-תוצאה.

לדוגמה, אם קיים מתאם גבוה בין עישון לבין השמנה (שיעור המעשנים בקרב השמנים גבוה הרבה יותר מזה של הרזים) ומתאם גבוה בין עישון לתמותה מוקדמת, ייתכן שההשמנה היא רק מתווך והקשר בין השמנה לתמותה אינו של סיבה-תוצאה. במקרה זה תביא הפסקת עישון לירידה בתמותה, והרזיה לבדה לא תוסיף לתוחלת החיים של השמנים לשעבר. יש כמובן אפשרות שלישית, שעל פיה גם עישון וגם השמנה תורמים לתמותה מוקדמת, כל אחד באופן בלתי תלוי זה בזה.

מערכת הקשרים בין המשתנים היא מסועפת ומורכבת. ייתכנו גורמים אחדים המשפיעים על התוצאה, וייתכנו מספר רב של משתנים מתווכים, חלקם ידועים וחלקם אינם ידועים. המערכות המודרניות לעיבוד נתונים, שבהן השתמשו החוקרים, מסוגלות לנטרל את השפעתם של גורמים מתווכים או גורמים סיבתיים אחרים מלבד המשתנה הנבדק (השמנה) על התוצאה הספציפית (תמותה). במחקר הנוכחי הסתפקו בטיפול במספר מוגבל של מתווכים וסיבות אפשריות: עישון, צריכת אלכוהול, גיל, מגדר וקבוצה אתנית. ולמרות זאת, מרבית הקטגוריות של עודף משקל לא נמצאו בקשר מובהק סטטיסטית עם תמותה (Shapiro,2008).

11

גם אם אחרי הקיזוז של הגורמים המתווכים נותר עדיין מתאם נמוך בין המשתנה הנבדק (השמנה) לתוצאה (תמותה), הטענה על קיום קשר של סיבה-תוצאה בין השמנה לתוצאה מוטלת בספק. מאחר שתמיד קיימת אפשרות כי קיימים מתווכים נסתרים בין המשתנים - השמנה ותמותה - שאיננו יודעים עליהם (Shapiro, 2000).

אולם גם בהנחה שהמתאם הנמוך משקף קשר של סיבה-תוצאה, סיכון נמוך יכול תמיד להיחשב כסיכון מחושב. בהנחה שכל אחת מפעולותינו היום-יומיות כרוכה ברמות שונות של סיכון ואף על-פי כן איננו מוותרים עליה - חציית כביש, נהיגה ברכב או באופניים - רבים יאמרו שהם מוכנים לקבל עליהם סיכונים סבירים כדי לאכול ארוחות גורמה.

12

המחלוקת שהתעוררה בעקבות פרסום המחקר המריצה חוקרים רבים לבדוק באמצעות הנתונים שבידיהם את הקשר בין תמותה למשקל. ב-2013 ערכה החוקרת הראשית של המחקר פורץ הדרך סיכום שיטתי של 97 מחקרים, שכללו 2.88 מיליון נבדקים. המסקנה הייתה חד-משמעית: משקל עודף (השמנמנים) קשור בירידה משמעותית בתמותה מכל הסיבות (Flegal, Kit, Orpana and Graubard, 2013).

13

הממצאים שזעזעו את אמות הסִפים של העולם הרפואי-המדעי וכמעט לא גלשו לתחום הציבורי זכו לשם 'פרדוקס ההשמנה'. באוכלוסיות חולים ספציפיות, ביניהם חולי סוכרת, אי-ספיקת לב, דיאליזה, מחלת לב כלילית, נמצא כי לעודף משקל יש יתרון הישרדותי בולט. חולי סוכרת או חולי אי-ספיקת לב שמנמנים חיו באופן מובהק יותר מחבריהם הרזים (Costanzo et al., 2015; Khalid et al., 2014; Schmidt and Salahudeen, 2007; Lavie, De Schutter and Patel, 2012).

14

הקהילה המדעית-הרפואית היא שמרנית מיסודה. קשה להשליך לפח כל כך הרבה תאוריות שקישרו בין עודף משקל מתון לתחלואה ותמותה. קשה עוד יותר להסביר לחולים כי כל מה שהטפת לו אתמול אינו נכון כבר היום. ולא פחות קשה למדענים ליצור ולאשש תאוריות חדשות שיסבירו את המציאות שהשתנתה. זה זמנם של הספקנים, המנסים לערער את הראיות ההולכות ומצטברות. אחדים מנסים לגייס בדלי ראיות כדי לשמר את מדרג הסיכון הישן; אחרים טוענים כי פער הסיכון בין הרזים לשמנמנים הוא קטן מכדי לקבוע הלכה שעודף משקל הוא יתרון; יש אחרים הטוענים כי אולי השמנמנים לא מתים מוקדם אך איכות חייהם יורדת במידה ניכרת. מחקרים ספורים שכבר נעשו אינם מאשרים גם טענה זו (Visscher, Rissane and Seidell, 2004; Alley and Chang, 2007).

15

אך בסופו של דבר, מעטים בלבד מטילים ספק בכך שריבוי הראיות ועקביותן מחייב את הקהילה המדעית להזיז את הקו המפריד בין נורמלי לפתולוגי מאינדקס מסת הגוף 25 לשלושים. במונחים של העולם הישן, הרזים והשמנמנים דרים באותה קטגוריית סיכון. הקרקע עדיין לא בשלה להכלה של הממצאים בשלמותם: לשמנמנים יש יתרון הישרדותי, שאף נעשה משמעותי יותר בחולים במחלות כרוניות.

16

השמנמנים מהווים כ-35 אחוז מהבוגרים בארצות הברית (Hedley et al., 2007). ערך השוק של תעשיית ה'ירידה במשקל' בארצות הברית בלבד מגיע, על-פי דוח עדכני, ל-60 מיליארד דולר בשנה (The US Health Weight Loss, 2015). הגילויים המדעים עלולים להוריד את ערך השוק של תעשיה משגשגת זו ביותר מחמישים אחוז. נראה כי ראשי תעשיית הירידה במשקל, על ענפיה הרבים, לא ישלימו עם רוע הגזרה. הם יגייסו מומחים מטעם כדי להציג ראיות נגדיות, יעשו

מאמץ כדי לשמר את קו אידיאל היופי בקרב הצעירים נמוך ככל האפשר, ובקרב קהלים אחרים יטפחו ויעצימו את הנרטיב הקושר השמנה עם דעיכה מוסרית.

17

זו בשורה לשמנמנים, אך גם קריאת אזהרה. השמנים נמצאים בסכנה מוחשית לפי כל המחקרים. המעבר משמנמן לשמן נעשה כמעט מבלי משים. ניתן אומנם לאכול טוב בלי רגשי אשמה. צריך להימנע מלהשקיע את הכסף בידי שרלטנים למיניהם המבטיחים רזון ואריכות ימים. אך יש לאמץ מידת מה של ריסון ולהימנע מגרגרנות לשמה.

18

ואני בשלי. בבוקר השכם אני כבר על ההליכון או בשבילים. לאחר 45 דקות אני חוזר הביתה נקי מכל המחשבות הרעות, רווי באופטימיות, לעתים ללא תואם למצב סביבי (בזכות האנדורפינים?). פעמיים בשנה אני צועד ימים רבים בחיק הטבע, מתמודד עם מסלולים לא פשוטים ונהנה כמעט מכל רגע. כאשר אני אוכל במסעדה אני מקפיד לקום מהשולחן ללא תחושת שובע (במשך השנים הסתבר לי שגם סלט חסה יכול להיות מאכל תאווה). אין כמעט יום שאינני מקבל מחמאה על העדר הכרס וקפלי השומן, ואידאל היופי עדיין רחוק מלהתאים עצמו לקו הבריאות. עלי להודות: הקטנת סיכון לתמותה באחוזים ספורים אינו פיתוי חזק דיו להחזיר אותי לאורח חיי הקודם.

[קישור לתוכן העניינים וההקדמה]

[קישור לאתר ההוצאה]

מבטים חדשים
[צילום: יח"צ]

בשורה של רשימות מבריקות וקולחות מציע ד"ר בנימין מוזס, רופא פנימי מומחה ומבקר תרבות נועז, מבטים חדשים בחיינו סביב הבריאות וחרדותיה
▪ ▪ ▪

בימים אלה רואה אור הספר "להיות רופא בעידן הבערות מרצון" מאת בנימין מוזס. ספר זה פותח את סידרת "גשרים" של הוצאת מאגנס – סידרה חדשה בעריכת פרופ' אריאל הירשפלד העוסקת בעיון בתרבות על כל פניה ונועדת לקהל שוחר התרבות כולו.

לצד הרצון לדעת רובץ תמיד גם הרצון שלא לדעת. לכל גילוי מדעי או רוחני יש, בעיקר בתחילת דרכו, מתנגדים המסרבים להכיר בו. לא רק המגלים הגדולים, כקופרניקוס והתיאוריה בדבר תנועתו של כדור-הארץ וכוכבי הלכת סביב השמש או ויליאם הארווי וגילויו של מחזור הדם, זכו לדורות של שוללים וספקנים, אלא גם חוקרים בני זמננו שגילו דברים מהותיים וגורליים על אודות המחלות הנפוצות ביותר. ולא רק הכנסייה או דוקטרינות עתיקות עוצרות את הידע בדרכו אל הפרקטיקה הרפואית, אלא גם אינטרסים כלכליים, פוליטיים ויצרי תחרות קטנוניים.

היום כשהמידע על המחלות ודרכי ריפויין המקובלות אינו חסוי עוד בשיח הרפואי המסורתי, והוא גלוי ונגיש ברשת המקוונת וכל אחד יכול ללומדו, צומחות סביבו דרכים חדשות להסתירו, לעוותו; דרכים שבני מוזס מכנה "בערות מרצון". חרושת של אמונות וידיעות לכאורה הנוצרות דווקא היום, בתוך הרשת, סביב הנושאים הבוערים של הבריאות והמחלה: לחץ הדם, מחלות נפש, טרשת העורקים, השמנה ורזון, סוכרת, אלצהיימר, הומיאופתיה ועוד.

בשורה של רשימות מבריקות וקולחות מציע ד"ר בנימין מוזס, רופא פנימי מומחה ומבקר תרבות נועז, מבטים חדשים בחיינו סביב הבריאות וחרדותיה. מוזס פורש בפנינו תמונת ענק של הרפואה במאות השנים האחרונות, ומתמקד בתוכה בעשרים נושאים בוערים. הוא מפרק בקלות הרים של דעות קדומות, נוגע בפקעת הקשרים שבין פחדים, אינטרסים, אמונות וחרדות, תוך קשב דרוך למצבו של האדם העכשווי – קשב רווי חמלה וחוכמה.

ספרים נוספים בסידרה:

סטיבן גרינבלט, התפנית – זוכה פרס פוליצר

ונסן למיר, ירושלים 1900

נפתלי וגנר, מוזיקה קטלנית

ד"ר בנימין מוזס

בני מוזס הוא רופא פנימי ואפידמיולוג קליני. משמש כרופא יועץ בקהילה ועוסק במחקר עיוני של הממשק בין מדע, רפואה וחברה. בעבר היה רופא בכיר במחלקה הפנימית בבית חולים שיבא, מרצה בכיר לרפואה פנימית באוניברסיטת תל אביב, פרופסור חבר באפידמיולוגיה קלינית באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, מנהל יחידה לחקר החשיבה הקלינית במכון גרטנר ומנהל מדעי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות. פרסם מאמרים רבים בעיתונות המדעית ובעיתון הארץ. כמו-כן פרסם כשבעה ספרים. תוצאות מחקריו העיונים ראו אור בשלושה ספרים שיצאו בהוצאת מאגנס בעשור האחרון: "אדם חסר פנים: משבר הזהות של הרפואה המודרנית", "האמת של הרפואה המדעית" ו"הפוליטיקה של האמת המדעית".

להיות רופא בעידן הבערות מרצון, מאת: בנימין מוזס, בעריכת אריאל הירשפלד,
הוצאת מאגנס. 237 עמודים, 88 שקל (66 שקל דיגיטלי).

קישור לאתר ההוצאה www.magnespress.co.il
תאריך:  24/10/2017   |   עודכן:  24/10/2017
ציפי לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
עידן הבערות
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יואל קורנבלום
29/10/17 17:31
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
להיות אחות צעירה במחלקה ותיקה, זה מצד אחד מרענן ומצד שני מתיש ומייגע. התעודות לא מביאות את הניסיון בחיים ועם זה אי-אפשר להתווכח. אבל מצד שני, החומר הטרי בראש, והראש הרענן מביא איתו זווית אחרת. שמונה שעות ביום שמתחלפות בשמונה שעות בלילה, ומי שמתחלף, וגם לא תמיד, אלו רק המטופלים.
19/10/2017  |  ישי הנר  |   ספרים
מרלון ברנדו הגיח מולה מדפי הפייסבוק. צילום בשחור לבן עיטר את עמודו. מריה שניידר נדדה בין עמודים ותמונתו צצה ועלתה פעם אחר פעם. פרגיות היו בשפע בשטח ומרלון ברנדו גילה חולשה דווקא לנשים עסיסיות שבשרן ידע אהבים. מרלון אהב נשים בשיא שנותיהן. הן הטריפו אותו. בדף שלה היו תמונות פרופיל רבות. הוא טייל בתמונותיה הלוך ושוב, תמונותיה סחררו את מוחו. עיניים טובות היו למריה.
18/10/2017  |  ציפי לוין  |   ספרים
השבוע נורה כדור על-ידי צלף מהכנסייה הרוסית באבו-כביר אל עבר ביתנו ופגע בקיר שבחדר הרחצה. הדבר קרה בדיוק בשעה שמשה היה שם עם רחלי. למזלנו משה בדיוק התכופף לעבר רחלי והכדור פגע בקיר מעליו. כחוט השערה היה בינו לבין אסון נורא לכולנו. משה היה נרגש מאוד, חיבק את רחלי שלא הרגישה בדבר ולא הבינה מדוע אביה מתנפל עליה פתאום ומנשקה מנשיקות פיו. הבית שלנו הוא למעשה המבנה הגבוה הראשון בין אבו-כביר לתל אביב, ולכן קיימת סכנה מהצליפות. החלטנו לשלוח את רחלי לחיפה להיות זמן-מה אצל שרה ויוסף, אך מכיוון שרחלי סירבה, צירפנו אליה את מירי של שרה ומשה. שתיהן משחקות יחד ותוכלנה להיות שם זמן-מה בשקט גדול יותר ובלי דאגה עבורנו.
08/10/2017  |  ציפי לוין  |   ספרים
מתוך הספר "הקיבוץ ואני בטיפול" מאת: צביקה סלע הוצאת סטימצקי בקיבוץ למדנו כי הורים וילדים אינם מבטאים חוויות ורגשות, לא נשברים בחקירות, ויחיו כל חייהם עם נפשותיהם המצולקות
27/09/2017  |  ציפי לוין  |   ספרים
"המג"ד עמנואל לאן אתה נוסע?"
24/09/2017  |  ציפי לוין  |   ספרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
ברית ארוכה בין גרמניה לברית המועצות; המטרה של גרמניה וברה"מ הייתה פולין; יהודי פולין לא הבינו מה מאיים על שרידותם; פיתוח ה"בליץ קריג" הגרמני; הגנרל היהודי גאורגי שטרן מפתח את מלחמת...
דרור אידר
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
מנחם רהט
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il