|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ספרו החדש של פיליפ רות, בהוצאת זמורה ביתן, הוא וריאציה על נושא נצחי של קנאת גבר לאישה שהוא אוהב ● הפליאו לכתוב על כך מריו ורגס יוסה, טולסטוי, שקספיר וסופרים וסופרות אחרים מכל הדורות ● "קשה כשאול קנאה" [שיר השירים]
|
פיליפ רות, בן 77, סופר יהודי אמריקני פורה במיוחד כותב רומנים נובלות, סיפורים קצרים וכתבים פוליטיים. מצטיין בגיבורים נברוטיים המזכירים את דמותו של וודי אלן בסרטיו ( שני היוצרים יהודים בני אותו דור), זוכה פרסים רבים במהלך חייו. לפחות 22 מספריו תורגמו לעברית מאז שנות החמישים של המאה הקודמת. הספר המתורגם האחרון החיה הגוועת יצא לאור באמריקה בתחילת העשור הנוכחי, מסופר בגוף ראשון, מכיל יסודות אוטוביוגרפיים (בין השאר היה פיליפ רות מרצה לספרות השוואתית ונשוי שלוש פעמים, אחת מנשותיו הייתה קלייר בלום שחקנית הוליבודית. כיום הוא גרוש).
הספר החיה הגוועת מספר על מרצה לספרות בניו-יורק, גרוש בן ששים ושש, מנחה בתוכנית טלוויזיה נחשבת, על ספרות, חובב נשים פעיל ושרמנטי שבין השאר פורט נפלא על פסנתר. התגרש בגיל 45 ופיתח מיומנות "להתחיל" עם הסטודנטיות שלו לספרות, שגילן הממוצע הוא 22. מכיוון שהפרופסור מודע היטב לצד הפלילי של הנושא ואינו רוצה להרוס את הקריירה שלו הוא מציב לו מטרות: את הסטודנטיות שהוא בוחר, הוא "מתקיף" במסיבת הסיום של הלימודים הנערכת תמיד לילה שלם בביתו. הסטודנטיות הנבחרות ( מחזר אחרי מחזור) מקבלות ממנו במהלך הלימודים (שנתיים שלוש) יחס קורקטי ואדיב, תשומת לב אישית ובלתי מרמזת. הוא בכלל אהוב ונערץ על התלמידים המקבלים אותו כמעט כ"אחד משלהם".
הפעם המטרה שלו היא התלמידה בת 24, קונסואלה, יפהפייה סקסית ומדהימה, בת למשפחת מהגרים קובנית, תלמידה שקדנית אלגנטית ואצילית. קונסואלה היא דמות של אלה, שהסופר והגבר מעמיד אותה על כן גבוה של כמיהה סמל לנעורים ויופי קלסי. מושלמת, נחשקת ומה לא. מסביב לטריקים שלו כמחזר, לאמצעי הזהירות שהוא נוקט כפרופסור שלא רוצה להיתפש הוא אכן משיג את מטרתו לכבוש אותה בתום מסיבת הסיום, עם עלות השחר.
הרומן משגשג, התאווה גוברת ועימה הקנאה שלו בנעוריה של אהובתו, קנאה שכמו כל קנאה משבשת את דעתו וממררת את חייו. אהבות אינן שמחות, כידוע. כך גם אהבה עם הבדלי גיל עצומים, בהם האישה בראשית פריחתה ועם עוצמת יופייה וחינה והגבר, עם המידע העצמי על גילו החרדה מפני המתחרים שלו האמיתיים או המדומים והזמן שחולף לו מהר.
פיליפ רות יודע לכתוב וכך אנחנו הקוראים מעורבים בכל בדל של תאוותו ושל המניפולציות שלו וההרהורים הכבדים, התובנות והגעגועים והאושר והחרדה שהרומן בינו לבין הצעירה אכן יסתיים באחד הימים. הרומן אכן מסתיים ביזמתה של הנערצת והפרופסור מלקק לשווא את פצעיו המדממים.
את ההמשך אשאיר לכם לקרוא לבד.
|
| תאריך:
|
21/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
21/12/2010
|
|
שולמית קיסרי
|
|
כיצד מושפע "מעמדו" של אלוהים בתקופה של שבר לאומי? מה אומרים ראשי העם, סופריו והמוני בית ישראל על האל בעת שאסון כבד פוקד אותם? שאלות אלו הן עניינו של "אלוהים בעידן של חורבן וגלויות", ספרה של דלית רום-שילוני. הספר עוסק בחורבן ירושלים במחצית הראשונה של המאה השישית לפני הספירה, אולם לקוראים הוא עשוי להדהד ולשמש רקע לדיון בתקופות שבר אחרות שחווה העם היהודי.
|
|
|
|
|
ספר חדש "רצח בין ידידים" מעלה את השאלה: האם פעל אורי אבנרי כסוכן סובייטי. הספר נכתב על-ידי אמנון לורד והוא יוצא בימים אלה. אפשר לתמצת אותו בפשטות: אבנרי תמך בהיטלר, אבנרי תמך בסטלין, אבנרי תמך בעבד אל נאצר, אבנרי תמך עד הסוף ביאסר ערפאת.
|
|
|
|
|
שם הספר - "משורר של חצות" - מזכיר לי את המוטיב המרכזי בספר "אגדת הדבש המר" של בלפור משנת תשנ"ג (1993) - "חצות הלילה". כולנו מכירים את הפיוט מהגדת פסח, "ויהי בחצי הלילה", המתואר כזמן מיסטי גורלי, לעם ישראל ולמשורר. השימוש החוזר במושג זה, משקף תפישה עצמית גבוהה של 'האני השר', המכוון עצמו לממד הלאומי-היסטורי, וגם לממד המיתי העל-היסטורי בה בעת. לממד הגאולה. הגאולה באחרית הימים, לפי האמונה, תתרחש בחצי הלילה. עבור המשורר בלפור חקק, הקיום הזהותי קיים כל הזמן בממד של "בחצי הלילה".
|
|
|
|
|
קראתי את ספרו האחרון של חיים באר, אל מקום שהרוח הולך, ונהניתי. מכיוון שאינני מבקר ספרות, אסתפק ברשמים של קורא ואוסיף הערות.
|
|
|
|
|
"השתוות" - זהו מבחר מקיף משיריה של המשוררת הוותיקה, חמוטל בר-יוסף, הכולל גם שירים חדשים. הספר מאורגן על-פי נושאים הקשורים בקשיי החשיפה העצמית; בדיוקן העצמי של המשוררת ובדיוקנים של אחרים; במצב הישראלי; בחוויות אהבה ואימהות; בשכול ובהתאוששות ממנו; בנופי הארץ; בהזדקנות וקרבה למוות; ובהתגלויות רוחניות. השירים כתובים בסגנון פשוט לכאורה, והם מציעים ראייה אמיצה, חכמה ונוגעת ללב של מצבים אנושיים בסיסיים. בסיום הספר - אחרית דבר תמציתית מאת דן מירון.
|
|
|
|
|
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
