שתי עורכות-הדין, שעבדו במשרדו של דני, שתיהן צעירות ממנו בהרבה, לא נשארו אף פעם עד שעה כה מאוחרת. אחת מהן, ציונה גמליאל, הייתה, עדיין, רווקה. היא התגוררה עם הוריה ברמת-גן. דני שכר אותה כדי שתטפל בעסקות המקרקעין שלו. היא רכשה את מיומנותה בתחום הזה במשרד המשפטים, באגף מיוחד שעסק בנכסים שבעליהם לא היו ידועים או לא אותרו. לא הייתה לה שום נגיעה לתחום הפלילי שבו עסק דני. בשעות שבהן היא הייתה במשרד, היא כמעט ולא הייתה יוצאת מחדרה. דני אהב את השקט שלה - ואת היעילות הבלתי מתפשרת שלה.