רבין פינת בן-גוריון |
לפני חודשים מעטים (בחודש מאי), בעת ביקורו של נשיא המדינה, משה קצב, בברלין במסגרת "חגיגות 40 שנות הידידות" בין ישראל לגרמניה, נאם הנשיא לראשונה מעל בימת הבונדסטאג, וכן נפגש עם עמיתו הגרמני, פרופ' קוהלר, בארמון שרלוטנבורג כדי לקבל את פניהם של ילדים גרמנים וישראלים. בנוסף סייר ברחבי ברלין.
בזמן ביקורו בעיר נפגש עם ראש העיריה, קלאוס ווריט, אשר חנך בשיתוף הנשיא ופמלייתו את שדרת בן-גוריון שהיא המשכה של שדרת יצחק רבין, במרכזה של ברלין.
לפני שנה תמימה, במהלך הכינוס שעסק באנטישמיות (ברלין, אפריל 2004), חנך הנשיא קצב עם פרנסי עיריית ברלין את שדרת יצחק רבין.
ובישראל איש איננו חושב, אפילו לרגע, לגמול לידידים האירופים ולחנוך בירושלים, למשל, רחוב או שדרה על שם הקנצלר האגדי, מקדם הידידות בין ישראל לגרמניה, וילי בראנדט; או, למשל, על שם הקנצלר המייסד, קונראד אדנאואר, שהיה גם אדריכל היחסים הראשוניים עם ישראל ועם ראש הממשלה דוד בן-גוריון!
אנו ממתינים לתשובתן של ממשלת ישראל ושל העיריות הגדולות אצלנו: מה בדעתכן לעשות בעניין זה? או שמא דבר לא ייעשה, וגם בעניין זה אנחנו תומכים בצעדים חד-צדדיים בלבד?
בזמן ביקורו בעיר נפגש עם ראש העיריה, קלאוס ווריט, אשר חנך בשיתוף הנשיא ופמלייתו את שדרת בן-גוריון שהיא המשכה של שדרת יצחק רבין, במרכזה של ברלין.
לפני שנה תמימה, במהלך הכינוס שעסק באנטישמיות (ברלין, אפריל 2004), חנך הנשיא קצב עם פרנסי עיריית ברלין את שדרת יצחק רבין.
ובישראל איש איננו חושב, אפילו לרגע, לגמול לידידים האירופים ולחנוך בירושלים, למשל, רחוב או שדרה על שם הקנצלר האגדי, מקדם הידידות בין ישראל לגרמניה, וילי בראנדט; או, למשל, על שם הקנצלר המייסד, קונראד אדנאואר, שהיה גם אדריכל היחסים הראשוניים עם ישראל ועם ראש הממשלה דוד בן-גוריון!
אנו ממתינים לתשובתן של ממשלת ישראל ושל העיריות הגדולות אצלנו: מה בדעתכן לעשות בעניין זה? או שמא דבר לא ייעשה, וגם בעניין זה אנחנו תומכים בצעדים חד-צדדיים בלבד?
|
|
