כתבתי לאחרונה שלושה דברים על ועדת וינוגרד.
אני חושב שזה מעין מעט שמחזיק את... הכל.
מכתבי זה התפרסם ב "7 ימים" ב-16.03.07 - בעקבות: "מחדל המגירה"
בקלות רבה אני מזהה את האחראי לכל אשר היה במלחמת לבנון השניה: זו הדמוקרטיה.
רעיון הדמוקרטיה הוא שכולם ינסו תמיד למצוא חן בעיני האזרח - ואכן הכל מכוון בדיוק לכך:
החל מההוראה להביא גוויות מחבלים "כדי שהתקשורת תוכל לצלם", דרך תשוקתו של חלוץ להציג, מעשה קוסם, ניצחון יהיר ואישי וכחול וסטרילי, ועד תיקוותם של אולמרט ופרץ להינשא באהבה על כתפיים כאשר במחי הוראה אחת ישיגו ש"נסראללה לא ישכח את השם עמיר פרץ!"
הכל הגיוני ומובן ונכון. ורק אופס. זה לא עבד. אבל באמת שאך ורק בשל הסיבה הזניחה שבמלחמה גם הצד השני לא זורק סוכריות.
כן. הממשלה הזאת רעה. מפני שאורוותינו מלאות בשחיתות ממארת וקטלנית והממשלה אינה עושה דבר כדי לנקותן. אך על כל מה שקשור במלחמת לבנון אני רק מושך כתפיים בעצב, וקובע שאלו החיים.
מכתבי זה פורסם היום (30.04.07) ב"ישראלי"
מדוח ועדת ווינוגרד עולה כי ראש הממשלה ושר הביטחון לא עשו שום דבר רע.
הם פשוט תפקדו ברמה בה היו מתפקדות בובות קרטון.
ואני אומר ברצינות גמורה כי מדינת ישראל תחסוך הון עתק - וגם תנוהל לא פחות טוב - אם נשלח את שרינו כולם לעבודות שראויות להם, ובמקומם נושיב סביב שולחן הממשלה דרך קבע, עשרים בובות קרטון.
מכתבי זה התפרסם ב-25.04.07 ב"ישראלי" - שעשוע להמונים
כולנו מצפים בדריכות לדוח וועדת וינוגרד, אך כולנו גם יודעים היטב מה בדיוק יקרה ביום שאחרי הפרסום:
הרבה צקצוקי לשון, פוליטיקאים שיטיחו שפע רפש מצחין אחד בשני, וכולנו נגיד "הרי ידענו !!"
ואיש לא יתפטר, ואיש לא יפוטר, ובוודאי שאיש לא ייתן את הדין.
כולנו מצפים בדריכות לדוח ועדת וינוגרד,
ורק אני חושש שכל המינוי וכל החקירה וגם כל "התגוששות האיתנים" הכל כך מתוקשרת בין המבקר לראש הממשלה, אינם אלא מס שפתיים, ובבחינת "שעשועים להמונים".